“אהבתי את הספר הזה יותר מ"ספריית המתים". נכון, עדיין מדובר בספר קליל המבוסס על רעיון הזוי, אבל נראה שהפעם קופר הצליח לרקוח ספר באיכות מעט גבוהה יותר. נראה לי שגלן קופר מחפש למכור ספרים ולא לייצר יצירות איכותיות, אבל ישנם רגעים בחיים שזה מתאים לי. לא חובה, אבל אם בא לכם משהו קליל ומופרך לחלוטין - אפשר לקרוא.”

“גלן קופר ישב עם אוסף הטיוטות והרשימות שנשארו מהספר הראשון (והמצויין) והרכיב מהם ספר חדש. הספר הזה הוא כמו אוסף של סצינות שנשארו על רצפת חדר העריכה, שאיזה סטודנט הרכיב מהן סרט חדש. הספר הזה הוא כמו הערגלית החמישית ואני אסביר: כל חובב ערגליות מכיר את הטעם הנפלא של העוגיה הראשונה והשניה ואז לגימה של משקה (קפה, תה, שוקו - מה שתרצו). אחריהן, מכוח ההרגל של שליחת היד לקופסה, באות השלישית והרביעית שגם”

“מאוד קשה לכתוב על הספר הזה בלי לחשוף פרטים מהעלילה, כי הוא מתחיל בצורה מסוימת, בכיוון של ז'אנר מסוים, ואז עובר פאזה והופך למשהו אחר לגמרי. על כן הביקורת מכילה ספוילרים, וזה בסדר, כי אני חוסכת לכם את הקריאה של הספר הזה, אז תודו לי אחר כך. דווקא מתחיל בסדר, בתעלומת רוצח סדרתי שמשוטט בין רובעי ניו יורק והורג אנשים. בין המקרים אין שום קשר, לא ברקע של הקורבנות ולא בשיטת הרצח שלהם, מלבד עניין קטן - כ”

“רוצח סדרתי משתולל בניו יורק, כל אחד מהנרצחים קיבל לידייו גלויה עם ציור של ארון מתים ותאריך. כולם נפטרו באותו התאריך, אנשים ללא כל קשר אחד לשני, מיתות שונות ומשונות ובכל זאת מה הקשר? פה נפתחת תיבת פנדורה, אשר מדלגת בין הזמנים לאי שם אחורה למנזר מסתורי באי בריטי בו הושאר תינוק אשר נולד ביום השביעי של החודש השביעי בשנת 777. אל סודות הממשלה האמריקאית אי שם בשנות ה-70 והקונספירציות שהחלו סביב נחי”

“אהבתי את הספר הזה יותר מ"ספריית המתים". נכון, עדיין מדובר בספר קליל המבוסס על רעיון הזוי, אבל נראה שהפעם קופר הצליח לרקוח ספר באיכות מעט גבוהה יותר. נראה לי שגלן קופר מחפש למכור ספרים ולא לייצר יצירות איכותיות, אבל ישנם רגעים בחיים שזה מתאים לי. לא חובה, אבל אם בא לכם משהו קליל ומופרך לחלוטין - אפשר לקרוא.”

“גלן קופר ישב עם אוסף הטיוטות והרשימות שנשארו מהספר הראשון (והמצויין) והרכיב מהם ספר חדש. הספר הזה הוא כמו אוסף של סצינות שנשארו על רצפת חדר העריכה, שאיזה סטודנט הרכיב מהן סרט חדש. הספר הזה הוא כמו הערגלית החמישית ואני אסביר: כל חובב ערגליות מכיר את הטעם הנפלא של העוגיה הראשונה והשניה ואז לגימה של משקה (קפה, תה, שוקו - מה שתרצו). אחריהן, מכוח ההרגל של שליחת היד לקופסה, באות השלישית והרביעית שגם”

“מאוד קשה לכתוב על הספר הזה בלי לחשוף פרטים מהעלילה, כי הוא מתחיל בצורה מסוימת, בכיוון של ז'אנר מסוים, ואז עובר פאזה והופך למשהו אחר לגמרי. על כן הביקורת מכילה ספוילרים, וזה בסדר, כי אני חוסכת לכם את הקריאה של הספר הזה, אז תודו לי אחר כך. דווקא מתחיל בסדר, בתעלומת רוצח סדרתי שמשוטט בין רובעי ניו יורק והורג אנשים. בין המקרים אין שום קשר, לא ברקע של הקורבנות ולא בשיטת הרצח שלהם, מלבד עניין קטן - כ”

“רוצח סדרתי משתולל בניו יורק, כל אחד מהנרצחים קיבל לידייו גלויה עם ציור של ארון מתים ותאריך. כולם נפטרו באותו התאריך, אנשים ללא כל קשר אחד לשני, מיתות שונות ומשונות ובכל זאת מה הקשר? פה נפתחת תיבת פנדורה, אשר מדלגת בין הזמנים לאי שם אחורה למנזר מסתורי באי בריטי בו הושאר תינוק אשר נולד ביום השביעי של החודש השביעי בשנת 777. אל סודות הממשלה האמריקאית אי שם בשנות ה-70 והקונספירציות שהחלו סביב נחי”