“זה הספר השני של לטלייר שאני קוראת תוך פרק זמן קצר יחסית. כשאמצא את השלישי אקרא גם אותו. הם כמו גלעד, הסיפורים שלו, לעולם שהילך עליו קסם. אם תדמיינו רגע מצבה, שעל החלק הניצב שלה מתגלגל סרט, בשחור לבן, סרט סנטימנטלי כזה שיש בו את זכרונות הילדות שלכם, עם הבוץ והרוגטקות והפצעים בברכיים ודודלי וסמי וסוסו וילקוט, שכונה וילדים, ככה הספר הזה. אבל. יש אבל. העולם שלטלייר מתאר הוא עולמם של כורי המלחת”

“אתחיל בציון, לספר זה מגיע ציון 7 מיתוך 5. ספר מקסים , אירוני בעל רבדים בעומקים שונים. ככל שחושבים עליו יותר, מזהים בו עוד ניואנסים, אומנות הכתיבה בהתגלמותה. הרקע כרגיל מדבר הקשה ביותר בעולם לחיות בו, אטקמה.( ארגנטיה, צ'ילי). במקום זה, יש עיירות של כורים המפיקים את מלחת צ'ילי , עבודה קשה בשכר זעום. התקופה היא שנות הארבעים של המאה העשרים. בכל מקום כזה יש מוסדות שעליהם הורחב הדיבור והתיאור בספ”

“ספר קצר מאוד, שבסיסו ברעיון מקסים, שאפשר היה לעשות איתו הרבה יותר. בשעה ברוטו אפשר לקרוא על חייה של מריה מרגריטה מילדות ועד בגרות. ההתחלה טובה מאוד אבל ההמשך מתפזר ולא ברור מה הקשר בין שני חלקי הסיפור. מ״מספרת הסרטים״ הופכת מריה מרגריטה ל״סופרת הצרות״ (מלשון לספור), כאשר כל הדברים הרעים בעולם בערך קורים לה. בגלל שהספר כל כך קצר אין יותר מדי אפשרות להתמודד עם כל הטרגדיות, ולכן נשארים בעיקר עם”

“ספר שכוחו הגדול הוא בכתיבה המאופקת, נעדרת הדרמה. דרך איפוק וכתיבה שהיא לכאורה פשוטה עד כאב המחבר יוצר הנגדה טרגית בין עולם הבדיון של הקולנוע לבין העולם הדל והמסרס שבו חיה ילדה קטנה שכישרונה הוא להחיות סרטים הוליוודיים גדולים מהחיים. באותו פער בין החיים העלובים לבין הקולנוע המלודרמתי (שבא למשל לידי ביטוי בסרט הענק "בן חור" שהיא מספרת) טמון הפרדוקס שהופך את הסיפור הזה למקסים בעיני. חייה של הילדה ש”

“זה הספר השני של לטלייר שאני קוראת תוך פרק זמן קצר יחסית. כשאמצא את השלישי אקרא גם אותו. הם כמו גלעד, הסיפורים שלו, לעולם שהילך עליו קסם. אם תדמיינו רגע מצבה, שעל החלק הניצב שלה מתגלגל סרט, בשחור לבן, סרט סנטימנטלי כזה שיש בו את זכרונות הילדות שלכם, עם הבוץ והרוגטקות והפצעים בברכיים ודודלי וסמי וסוסו וילקוט, שכונה וילדים, ככה הספר הזה. אבל. יש אבל. העולם שלטלייר מתאר הוא עולמם של כורי המלחת”

“אתחיל בציון, לספר זה מגיע ציון 7 מיתוך 5. ספר מקסים , אירוני בעל רבדים בעומקים שונים. ככל שחושבים עליו יותר, מזהים בו עוד ניואנסים, אומנות הכתיבה בהתגלמותה. הרקע כרגיל מדבר הקשה ביותר בעולם לחיות בו, אטקמה.( ארגנטיה, צ'ילי). במקום זה, יש עיירות של כורים המפיקים את מלחת צ'ילי , עבודה קשה בשכר זעום. התקופה היא שנות הארבעים של המאה העשרים. בכל מקום כזה יש מוסדות שעליהם הורחב הדיבור והתיאור בספ”

“ספר קצר מאוד, שבסיסו ברעיון מקסים, שאפשר היה לעשות איתו הרבה יותר. בשעה ברוטו אפשר לקרוא על חייה של מריה מרגריטה מילדות ועד בגרות. ההתחלה טובה מאוד אבל ההמשך מתפזר ולא ברור מה הקשר בין שני חלקי הסיפור. מ״מספרת הסרטים״ הופכת מריה מרגריטה ל״סופרת הצרות״ (מלשון לספור), כאשר כל הדברים הרעים בעולם בערך קורים לה. בגלל שהספר כל כך קצר אין יותר מדי אפשרות להתמודד עם כל הטרגדיות, ולכן נשארים בעיקר עם”

“ספר שכוחו הגדול הוא בכתיבה המאופקת, נעדרת הדרמה. דרך איפוק וכתיבה שהיא לכאורה פשוטה עד כאב המחבר יוצר הנגדה טרגית בין עולם הבדיון של הקולנוע לבין העולם הדל והמסרס שבו חיה ילדה קטנה שכישרונה הוא להחיות סרטים הוליוודיים גדולים מהחיים. באותו פער בין החיים העלובים לבין הקולנוע המלודרמתי (שבא למשל לידי ביטוי בסרט הענק "בן חור" שהיא מספרת) טמון הפרדוקס שהופך את הסיפור הזה למקסים בעיני. חייה של הילדה ש”