» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (79):
יהדות ועם ישראל,
עיון למכירה,
הבאים בתור,
הווי ישראלי,
יהדות, יהודים וקהילות יהודיות,
יהדות ומחשבת ישראל,
חינוך,
יהדות ומחשבת ישראל למכירה,
צבא ובטחון, ציונות, ישראל והסכסוך, המזרח התיכון למכירה,
משבצות פסיפס וספירלות,
רשימת קריאה של חמדת,
ספרים שמהדהדים בראש עוד ימים רבים,
ספרות שואה,
היסטוריה- עת החדשה,
קראתי ,
ספרי עיון ,
תמיר,
שואה שלנו ושואות של אחרים,
100 למלחמת העולם הראשונה,
לקנות בעתיד,
רשימת משאלות,
לקריאה עתידית,
ספרים שאני רוצה לקנות,
עיון,
רוצה לקרוא,
לקרוא,
ספרי עיון,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
עותקים כפולים (אישי),
היסטוריה,
עיון מקור למכירה,
עיון,
האוניברסיטה הפתוחה למכירה,
שואה,
היסטוריה למכירה,
חיפושים לעתיד,
ספרים שקראתי- צבא ביטחון פוליטיקה היסטוריה,
פעמיים,
ספרי לימוד-ספרים להחלפה,
היסטוריה-ספרים להחלפה,
פוליטיקה | צבא | מלחמה | בטחון | ריגול | פשע וטרור ,
שואה | מלחמת העולם השנייה (רשימה בבנייה),
ספרים לקניה בעדיפות ראשונה,
רשימה,
היסטוריה כללית והיסטוריה צבאית למכירה,
ספרים להחלפה,
צבא ובטחון,
ספרים על הכוונת,
הרשימה האינסופית-רוצה לקרוא,
Wish List,
צריך לקרוא,
ספרי עיון הממתינים לקריאה,
הסטוריה,
טורקיה & ארמניה,
תולדות המאה ה20 ואילך,
תבל ומלואה - טורקיה,
היסטוריה,
תבל ומלואה - ארמניה,
2,
ביוגרפיה,
עיון,
ספרי לימוד, וספרי האוניברסיטה הפתוחה,
א,
Wishlist - עיוני,
ספרי עיון למכירה ,
ספרי הוצאת רסלינג למכירה ,
הסכסוך הישראלי - ערבי,
✔ נרכש בסיפור חוזר,
ספרים שחובה לקרוא,
הסטוריה,
ישראל- פוליטיקה והיסטוריה,
רשימת ספרים שאהבתי 2014,
היסטוריה,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
ספרים שאני רוצה לקרא,
יהדות,
היסטוריה,
רוצה לקרוא- לרוב ספרי היסטוריה, ביוגרפיה, מבוסס על סיפור אמיתי,
לקריאה עתידית,
עוד ...
|
2.
|
|
ב-24 באפריל 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, החלו שליטי האימפריה העות'מאנית הקורסת בהשמדתו של העם הארמני.
בתוך פחות מארבע שנים, לאחר אלפיים וארבע מאות שנים שבהן חיו, פעלו ויצרו הארמנים במרחב שבין הים הכספי, הים השחור והים התיכון, כמעט לא נותרו בו ארמנים.
יותר ממיליון נרצחו ושארית הפליטה נפוצה לכל עבר. אף שרצח העם הארמני לא היה אירוע הג'נוסייד הראשון במאה ה-20.
הוא היה ראשון שהובא לידיעתו של הציבור במערב. כבר במהלך ההשמדה פרסמו העיתונים בארצות הברית ובאירופה ידיעות בנוגע לגורל הארמנים.
שגריר ארצות הברית באיסטנבול באותה העת, הנרי מורגנטאו, ניסה לסייע לארמנים ולצמצם ולו במעט את רוע הגזירה.
אהרון אהרונסון, איתן בלקינד ואנשי ניל"י אחרים ניצבו עדים למתרחש ולבם אמר להם כי חוט סמוי מקשר בין גורלם של הארמנים לגורל היהודים.
פרנץ ורפל, סופר גרמני ממוצא יהודי, התוודע לקורות הארמנים ופרסם את ספרו "ארבעים הימים של מוסה דאג" בגרמניה.
בנובמבר שנת 1933, עשרה חודשים לאחר עליית היטלר לשלטון.
המדינה הטורקית שקמה בשנת 1923 גמרה אומר לשכוח ולהשכיח את הפרק הנורא הזה בתולדותיה.
בשנת 1965, לאחר שילדי הפליטים הארמנים בתפוצותיהם החלו לתבוע הכרה בין-לאומית וטורקית ברצח העם, פתחה טורקיה במסע הכחשה נרחב ונחוש. גם בישראל, על אף קיומה של קהילה ארמנית בה, הג'נוסייד הארמני אינו זוכה להכרה. ספר זה עוסק ברצח העם הארמני על הקשריו ההיסטוריים, הפוליטיים והאידיאולוגים.
פרק מיוחד דן בתופעת ההכחשה של ג'נוסייד זה, הייחודית בעוצמתה ובהיקפה, וגם ביחסה של ישראל לסוגיה.
הסדרה "ג'נוסייד" שבמסגרתה יצא ספר זה לאור, כוללת שנים-עשר ספרים המציגים נקודת מבט מקיפה על הנושא.
כל ספר הוא חלק מהמכלול השלם, אך גם עומד בפני עצמו.
...
|
3.
|
|
"הכחשה: ישראל ורצח העם הארמני" בוחן בפעם הראשונה, באופן מקיף ושיטתי, את יחסה של מדינת ישראל ומוסדותיה לרצח העם הארמני, יחס שהוא בעל משמעות טעונה ומיוחדת על רקע הטרגדיה של שואת העם היהודי. יאיר אורון מתאר את ההיבטים הסמויים והגלויים בהתנהלות המדינה לאור סוגיות מוסריות ופילוסופיות, וממפה בתוך כך תופעות שונות בפוליטיקה, בחינוך, בתקשורת ובאקדמיה. עם זאת הספר אינו עוסק בסוגיה אקדמית בלבד אלא בתהליך בעל השלכות פוליטיות במישור המעשי והסמלי כאחד. תרומתו המקורית לחקר רצח עם היא בהפניית תשומת הלב לא רק לרוצחים ולקורבנות, אלא גם לעומדים מן הצד. הספר מנתח את יחסה של ישראל גם לרצח עמים אחרים ובהם טיבט, רואנדה ויוגוסלביה לשעבר. במובנים רבים משרטט הספר את דיוקנה של החברה הישראלית וערכיה לא פחות משהוא דן ברצח העם הארמני. "הזיכרון מקודש במסורת היהודית [...] העם היהודי למוד השואה המחרידה חייב להתייצב בקדמת המאבק למען החינוך לזיכרון ונגד ההכחשה של רצח עם. הספר הוא בעל חשיבות רבה ביותר ליהודים ולאנושות. עבודתו של אורון היא באמת עבודת קודש." הרב מתיו ברקוביץ, הסמינר התיאולוגי היהודי. "הספר בוחן את הכחשת הרצח העם הארמני באמצעות שימוש בנורמות של מחקר אקדמי ללא רבב, ומתאר באופן מרתק תפיסות של מוסר בהתנהגות היחיד והכלל מול אינטרסים לאומיים ופוליטיים. עבודתו של יאיר אורון מקדמת את נושא זכויות האדם." פרופ´ ריצ´רד הובניסאן, אוניברסיטת קליפורניה. "ספרו של יאיר אורון הוא מחקר מרתק ולמדני ללא דופי על מדיניות של הכחשת רצח העם הארמני. נחישותו של המחבר למצות את הדיון לנוכח סביבה פוליטית בלתי אוהדת ראויה לכל שבח." פרפ´ טנר אקצ´ם , מרצה אורח, אוניברסיטת מינוסוטה....
|
4.
|
|
ג'נוסייד הוא מעשה פשע קיצוני שבו בני אדם רוצחים בני אדם אחרים רק בשל שייכותם לקבוצה לאומית, אתנית, גזעית או דתית, בלא קשר לאשמה אישית....
|
5.
|
|
הספר "זהות יהודית-ישראלית" מציג ומנתח מחקר אמפירי, ראשון בסוגו ובהיקפו, העוסק בשאלת הזהות היהודית-ישראלית בימינו.
סיכומי המחקר מתמקדים בארבעה מרכיבים של הזהות היהודית-ישראלית, והם: היחס לעם היהודי בישראל ובתפוצות, השואה והשלכותיה על זהותנו, היחס למדינת ישראל ולציונות, והיחס לדת היהודית.
המחקר נערך בסמינרים ובמכללות המכשירים את המורים לעתיד של כל זרמי החינוך הקיימים בישראל: הממלכתי, הממלכתי-דתי, והחרדי. הוא מקיף את ארבעה הדגמים של תת הזהויות הקיימות בחברה הישראלית: זהות לא-דתית (חילונית), זהות מסורתית, זהות דתית-לאומית וזהות דתית-חרדית. מן המחקר מתברר שקיימות נקודות-מגע מועטות בין תת-הזהויות הנ"ל, למעט היחס לשואה. סביב שני מוקדים נוצרות נקודות המתח העיקריות:
א. מערכת היחסים הסבוכה בין הדת והלאומיות היהודית המודרנית.
ב. מערכת היחסים בין היהודיות והישראליות.
המחבר, ד"ר יאיר אורון, מורה וחוקר בתחומי יהדות בת זמננו במכללה לחינוך סמינר הקיבוצים, מציע גישה כוללת ומאוזנת: יהדות היא גם דת וגם לאום. יהודים בעידן המודרני בוחרים להגדיר עצמם בזיקה לשני המרכיבים הנ"ל או לאחד מהם. מסקנת המחבר היא, שיש להכיר בעובדה כי קיימות צורות שונות של חיים יהודיים בישראל ובתפוצות, וכי מבחינה זו הפלורליזם הוא עובדה היסטורית. מציאות מורכבת זו, עשויה ליצור מתח רוחני ורעיוני פורה, בתנאי שהתמודדות בין הזרמים, הגישות, המסורות, הדעות ואורחות החיים תתקיים תוך הכרה בלגיטימיות של העמדות האחרות, תוך פתיחות לאחר ולשונה....
|
6.
|
|
המאמרים בספר זה, המופיע במסגרת סדרת הספרים של הקורס "ג'נוסייד", עוסקים בתופעות הגזענות והג'נוסייד ובקשר ביניהן, כפי שבאו לביטוי בטריטוריות גאוגרפיות שונות, החל מהמאה ה-19 וכלה בימנו אנו, ובהם תיאורי המקרים שאירעו ברואנדה, בדרפור, בהודו הבריטית, ביפן והמקרה של הרר באתיופיה.
מאמרים נוספים בספר עוסקים במושג "ג'נוסייד" ובאחד הביטויים של תאוריית הגזע הנאצית.
שלושה מאמרים עוסקים בזוויות שונות של נושא הגזענות במציאות הישראלית.
על חובת ההוראה של השואה והג'נוסייד וחובת המאבק בגזענות
ג'נוסייד - אנטומיה של מושג שנוי במחלוקת במהותו
עיקרון אנליטי ותורת חיים: תאוריית הגזע של האנס פ' ק' גונתר
מתורת גזע קולוניאלית לרצח עם בתר־קולוניאלי - רואנדה 1994
ממאבקי קיום לפשעים נגד האנושות: המקרה של דארפור
אדונים ונתינים: יחסים בין־גזעיים בהודו הבריטית, 1947-1757
מבוא למאפייני הגזענות היפנית במאה ה־20
דימויי אסלאם ומוסלמים בעיניים אירופיות: המקרה של הרר (Harar) בעת הכיבוש המצרי ועד לכיבוש האתיופי, 1887-1880
הזמן המוגזע ויסודות השליטה הקולוניאלית בהקשר הישראלי־פלסטיני
אפליה עדתית ספונטנית? 'מזרחים', 'אשכנזים' והופעתה של 'הבעיה המזרחית' ביישוב היהודי בתקופת המנדט....
|
7.
|
|
הספר זהויות ישראליות הוא מחקר אמפירי ראשון מסוגו והיקפו אשר עוסק בשאלת הזהויות הישראליות – אחת הבעיות המרכזיות והאקטואליות של החברה הישראלית בימינו. המחקר מקיף ארבעה דגמים של תת-זהויות יהודיות-ישראליות: הלא-דתית (החילונית); המסורתית; הדתית-לאומית והדתית-חרדית. לצדן ולעומתן מוצגת במחקר הזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית, אשר גם היא אינה מקשה אחת.
הספר מנתח שני מחקרי זהות שנערכו בשנים 1990 ו-2008, בקרב סטודנטים יהודים-ישראלים וערבים (פלסטינים)-ישראלים. נידונים בו המרכיבים הבאים: "העם ואני", "השואה ואני", "הנכבה ואני", "האני והאחר" (עמדות הדדיות של יהודים כלפי ערבים ולהפך), "המדינה ואני", "הדת ואני". בעוד שהשואה מהווה נדבך מרכזי בזהות היהודית-ישראלית, הנכבה מהווה גורם מרכזי בזהות הערבית (הפלסטינית) הישראלית. לכל הישראלים, הן היהודים והן הערבים, משותפת הזהות הקורבנית, אך, כמובן, זהויות הקורבן הן שונות, לעתים גם קוטביות.
באמצעות מחקר זה מתריע המחבר על כך שכישלון בחינוך לדמוקרטיה, לפלורליזם ולדו-קיום עלול להחריף ולהסלים את מערכת היחסים השברירית בלאו הכי בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. עלינו לעסוק באינטנסיביות בחינוך משמעותי נגד גזענות, להודות שהיא מצויה בקרבנו ולהכיר בכך שאנו-עצמנו איננו רק מושא לגזענות, אלא גם נשאיה של גזענות.
פרופ' יאיר אורון הוא חוקר ומרצה באוניברסיטה הפתוחה ובמכללת סמינר הקיבוצים. עוסק בחקר הג'נוסייד ובהוראתו, ביחסה של מדינת ישראל לג'נוסייד של עמים אחרים, וביהדות בת-זמננו. פרסם מאמרים וספרים רבים בנושאים אלה בארץ ובעולם. עומד בראש פרויקט להוראת תופעת הג'נוסייד, במסגרתו ראתה אור סדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה....
|
8.
|
|
בין פריס לירושלים מציג בפני הקורא הישראלי, בפעם הראשונה בעברית, מבחר מיצירותיהם של בני דור חדש של אינטלקטואלים יהודים צרפתים, שיצירתם זכתה לתהודה רבה בצרפת, בקהילה היהודית ובחברה הצרפתית כאחד.
בין המשתתפים בספר: אנדרה גלוקסמן, מרק האלטר, שמואל טריגנו, בני לוי, ברנאר־הנרי לוי, דניאל סיבוני, אלן פינקלקראוט וברנאר שוראקי. כולם ילידי סוף שנות השלושים ושנות הארבעים, בני משפחות מהגרים ממזרח אירופה ומצפון אפריקה.
מלחמת ששת הימים ומאורעות מאי 1968 – על רקע נוכחותה המתמדת של השואה בהווייתם – היו גורמים מרכזיים בגיבוש זהותם היהודית, במיזוג המרתק בין הפרטי והאוניברסלי.
גזענות, אנטישמיות, דמוקרטיה וזכויות האדם, השואה, היהודי האירופי לאחר השואה, ישראל והתפוצה – אלו הם אחדים מהנושאים המרכזיים בהגותם. ספריהם זכו לכמה מהדורות ועוררו עניין רב בצרפת ובארצות אירופה האחרות. עם התרגום לעברית יורחב הגשר לדיאלוג בין הכא להתם.
עורך האנתולוגיה, ד"ר יאיר אורון, מתמחה בחקר יהדות צרפת בת־זמננו....
|
9.
|
|
רדיקלים יהודים בצרפת בשנות השישים והשבעים ``כולנו יהודים גרמנים`` קראו מאות אלפי צעירים שיצאו לרחובות צרפת במאי 1968 וביקשו למחות על הסדר החברתי הקיים. בזעקת אחווה זו הם ביקשו להזדהות עם אחד ממנהיגי מרד הסטודנטים, דני כהן-בנדיט, הוא ``דני האדום`` שנרדף הן על ידי השלטון הגוליסטי והן על ידי המפלגה הקומוניסטית ונתפס בעיניהם כאנרכיסט גרמני, כבן בלי-ארץ. צעירים יהודים רבים ``ילדי המלחמה`` ו``ילדי ניצולים`` - נימנו עם הנהגת הקבוצות הרדיקליות של השמאל הקיצוני, הטרוצקיסטיות, המאואיסטיות והאנרכיסטיות - והובילו את מחאת הסטודנטים והצעירים. יאיר אורון הלך אל ותיקי המרד ובשיחות מעמיקות וארוכות ניסה לעמוד על התפקיד שמילאו התרבות והמורשת היהודית בתהליך התגייסותם למען המהכפה. ``יהודים לא יהודים`` אלה בין במודע ובין שלא במודע - הביאו אל הרדיקליזם המהפכני את זכרה של השואה, את צו המלחמה בפשיזם על כל גילוייו והשלכותיו. הרדיקלים היהודים ראו עצמם סולידריים עם המדוכאים באשר הם ובכללם הפלסטינים, ותוך כדי כך גילו את יחסם המורכב והסבוך כלפי הציונות ומדינת ישראל, אולם דחו את נשק הטרור. להבנת נושאים אלה וסוגיות מרתקות וחשובות אחרות מעולמה של הזהות היהודית בימינו, מעלה ספרו של אורון תרומה חשובה ומסקרנת. הוא מציע קריאה שונה, מקורית, של שנות השישים השמאלניות. ד``ר יאיר אורון הוא מחברם של הספרים: זהות יהודית-ישראלית (1993); הבנליות של האדישות - יחס הישוב היהודי והתנועה הציונית לרצח-העם הארמני (1995)....
|
10.
|
|
במשך שלושה דורות טיפחה החברה הישראלית נרטיבים ומיתוסים מכוננים הקשורים לשואה ולתקומה ולקשר ביניהם – אלה עיצבו את הוויית החברה הישראלית ואת התודעה הקולקטיבית שלה. אולם בנרטיבים ובמיתוסים שטופחו ישנם הרבה "חורים שחורים"; מדינת ישראל מנסה למנוע שיח על נקודות המבט השונות, היא אינה מאפשרת ראיה היסטורית אחרת זולת זו אשר שוללת את התפיסה הפלסטינית אשר רואה בהתרחשויות של שנת 1948 "נכבה" – אסון מבחינתה.
ספרו החשוב והמרתק של יאיר אורון מבקש לנתח היבטים הקשורים לאירועים אשר התרחשו בארץ-ישראל בשנת 1948; הוא מתייחס באופן ביקורתי לנרטיבים שנוצרו ומציע קריאה פרשנית חדשה למשולש שואה, תקומה ונכבה, משולש טרגי שכמעט ולא נבחן במחקר.
הספר מעלה שאלות ביחס לנושאים מהותיים, בין השאר: האם וכיצד השפיעה השואה על התנהלות המלחמה ב 1948 ועל יחס הלוחמים בני הארץ והעולים החדשים לפלסטינים? האם בצילה היה נדמה שהכול מותר? האם ובאיזו מידה השואה לימדה אותם את שפת הכוח, או שמא הייתה מורת דרך, מנחה למגבלות הכוח, להומניזם ולערך חיי אדם – לכך שקיימים איסורים גם בעת מלחמה; האם ישראל ביצעה מעשי אונס, טבח; האם ערכה טיהור אתני באזורים מסוימים של ארץ-ישראל? האם ביצעה ישראל ג'נוסייד, ואם לא – מדוע יש הטוענים כך? בין פרקי הספר: המפגש בין ניצולי השואה ליישוב, הוויכוח על החזרת הפליטים, הדפים הקרביים של אבא קובנר, סיפורי המלחמה של יורם קניוק, של ס. יזהר ומוסר ומלחמה. אורון מציע בספר זה גישה הומניסטית, אשר לפיה במקום תחרות בין הקורבנות יש לטפח את אחוות הקורבנות, את ההזדהות עם סבלו של האחר.
פרופ' יאיר אורון פרסם למעלה מ-20 ספרים, לצד מאמרים רבים בארץ ובעולם; מלמד וחוקר את נושאי הג'נוסייד, זהויות יהודיות וישראליות באוניברסיטה הפתוחה. אורון נאבק מזה שנים להוראת הג'נוסייד במערכת החינוך ובאקדמיה הישראלית; עומד בראש מפעל ייחודי הכולל פרסום של 12 ספרים שעוסקים בנושא הג'נוסייד על היבטיו השונים – שמונה מהם מתורגמים עתה לאנגלית. ספרו "זהויות ישראליות" ראה אור ברסלינג, 2010.
...
|
11.
|
|
ספר זה, האחרון בסדרת ספרי הקורס "ג'נוסייד", אינו מבקש לסכם דברים אלא דווקא לשאול שאלות, לעורר למחשבה, להרהר בשאלה אם אפשר למנוע את מקרי הג'נוסייד או לפחות לצמצמם את מספרם.
הספר מורכב בעיקרו מטקסטים שלוקטו ממקורות שונים, העוסקים בשואה ובמקרי ג'נוסייד אחרים. מובאים בו קטעי ספרות ופרקים מספרי עדויות, מספרי זיכרונות וממחקרים. חשבנו לנכון לחשוף את הקוראים לספרים שהופיעו באחרונה בעברית ולספרים בשפות אחרות, שקטעים מהם תורגמו במיוחד לספר זה, החושפים היבטים חדשים של השואה והג'נוסייד.
הם עוסקים בהתנהגותו של מבצע הרצח, בהתנהגותו של הקורבן וגם בהתנהגות הצד השלישי. מטרתנו היא להציג את התהיות והמצוקות העולות בעקבות השואה ומקרי הג'נוסייד האחרים, לנסות לחזק רגשי הזדהות עם הסבל האנושי, וכן ללמוד, לשאול שאלות ולעורר למחשבה על נושאים שלגבי חלקם אין לנו תשובות ברורות.
פרט למרכיב הלימודי שלו, הספר עוסק גם בעמדות ובערכים ומבקש לומר שהג'נוסייד הוא פשע שעלינו להיאבק בו ולצמצמו ככל האפשר. הוא מסכן את עצם קיומה של החברה האנושית, שכן השואה והג'נוסייד הם הכשל המוסרי הגדול ביותר שידע המין האנושי מעודו. אנו מבקשים לתרום להבנת חשיבותם של ערכים הומניסטיים ודמוקרטיים ואולי אף לעזור בבניית כלים לשיפוט מוסרי....
|
12.
|
|
ספרו של יאיר אורון עוסק במקרה ייחודי ומעורר השתאות בתולדות השואה: סיפורו של בסלניי, כפר איכרים צ'רקסי-מוסלמי מבודד בהרי הקווקז שהציל ילדים יהודים ולא יהודים בשנת 1942, בעיצומה של השואה.
מאות ילדים הוברחו מלנינגרד הנצורה.
רכבת ובה ילדים הופגזה ועשרות נהרגו.
ארבע עגלות סוסים הועמדו לרשות הילדים ששרדו (בני 3 עד 14).
ילדים אלו עברו בדרכם בכפרים שלא נענו לקריאה לקחת אותם אליהם, וכשהגיעו מותשים – חלקם מתים, חלקם גוססים וחלקם אדישים – לכפר בסלניי, רצו לקראתם ילדי הכפר.
האבות היו במלחמה, האמהות בשדות, ובכפר היו ילדים וזקנים.
ילדי הכפר ניסו לדבר עם הילדים הפליטים, אך לא נענו וקראו לאמותיהם.
זהו סיפור שבמרכזו נשים – אמהות.
32 נשים לקחו אל ביתן 32 ילדים.
"חובתנו כצ'רקסים וכמוסלמים להציל בני אדם, וודאי ילדים המצויים בסכנת חיים.
הצלנו אותם לא מכיוון שהיו יהודים, אלא מכיוון שהיו בסכנת חיים.
אכן, הם היו בסכנה מכיוון שהם היו יהודים; 'כל המציל נפש אחת'... כך כתוב בקוראן", טענו אנשי הכפר.
הילדים חיו בבתי המצילים עד לסיום המלחמה – חלקם חיים בו עד היום כצ'רקסים וכמוסלמים.
יד ושם בחר שלא לעסוק במקרה ההצלה הייחודי הזה, אשר אין כמותו בתולדות השואה.
שיקוליו עמו.
ביסודיות ובאומץ מנתח יאיר אורון את גישת יד ושם ל"חסידי אומות העולם", את הגדרתם ואת דרכי הענקת התואר הנעלה, ותוך כדי כך מעלה שאלות, תהיות והשגות מטרידות.
דרך תיאור המקרה של הצלת הילדים בבסלניי אורון קורא למדינת ישראל למצוא את הדרכים המתאימות ולהעניק לתושבי הכפר את הכבוד אשר לו הם ראויים.
פרופ' יאיר אורון (מחלוצי חקר הג'נוסייד הארמני) הוא מחוקרי הג'נוסייד החשובים בעולם;
פרסם שלושים ספרים בנושאי הג'נוסייד, הוראת וחינוך הג'נוסייד בישראל ובעולם, זהויות יהודיות וישראליות ויחסי יהודים-פלסטינים.
בשנים האחרונות עוסק בחקר תופעת המצילים – אנשים שסיכנו את חייהם והצילו בני אדם במקרי הג'נוסייד השונים במאה ה-20 ובפתחה של המאה ה-21.
...
|
14.
|
|
הרומן של פרנץ ורפל, ארבעים הימים של מוסה דאג (1933), מספר את סיפור ההתגוננות וההצלה של קבוצת כפרים ארמנים בזמן הג'נוסייד הארמני בשנת 1915. אף שהספר נכתב בשנת 1933, הוא עדיין רלוונטי ואקטואלי מאוד, ונחשב לאחד ממאה הספרים החשובים והמרתקים של המאה העשרים.
"ספר לדורות", כפי שנכתב עם הופעת הספר בעברית; "ספר נאצל, שקריאתו היא בגדר כמעט חובה לכל אדם אינטליגנטי. וחובה זו הופכת לעונג", נכתב אז בניו יורק טיימס.
הספר עוסק בטרגדיה הארמנית, אך יש בו ללא ספק התייחסות למתרחש בגרמניה הנאצית.
בעת גמר כתיבתו ויציאתו לאור, היטלר כבר היה בשלטון, וספריו של ורפל עלו למוקד יחד עם ספרים רבים אחרים ב'אוטו דה פה' של הספרים במאי 1933.
ורפל מתואר בביטאון האס־אס "כסוכן אויב, שרקח ובדה מלבו את מעשי הזוועה כביכול שהטורקים ביצעו נגד הארמנים.
" ורפל מספר על הארמנים, אבל חושב בפירוש גם על היהודים בזמנו, כפי שממחיש הספר שבידיכם. ארבעים הימים של מוסה דאג היה הספר הנקרא ביותר (יחד עם מלחמה ושלום) בגטאות בפולין והיווה לאנשי המחתרות באירופה מקור השראה והתייחסות, כפי שממחישות הדוגמאות המרגשות שמביא אורון.
גם לאנשי היישוב היהודי בארץ ישראל היווה הספר מקור הזדהות והשראה, בין השאר בעיצוב 'תוכנית מצדה/תוכנית כרמל', שנקראה גם 'תוכנית מוסה דאג', שהתכוונה לארגן את היישוב להתגוננות עצמית לנוכח הסכנה של פלישת צבא גרמניה הנאצית בשנת 1942. אורון חושף את המידע הזה לראשונה.
הקורא בספרו של ורפל מתקשה להאמין שהספר נכתב לפני השואה ולא אחריה.
ורפל אמנם כתב רומן היסטורי יוצא דופן באיכויותיו, אבל מרכיבי כתיבתו הם על־זמניים ומתייחסים בבירור אל ההווה ואל העתיד האנושי באשר הם, כולל ההווה והעתיד שלנו בישראל היום....
|
15.
|
|
"אדם, גנו, ביתו" הוא ספרו האישי הראשון של פרופ' יאיר אורון, שכתב עד כה עשרות ספרים, רובם בנושאי הג’נוסייד, הוראת השואה וג'נוסייד, הג’נוסייד הארמני, זהויות יהודיות וישראליות, יחסי יהודים־פלסטינים ועוד ועוד.
בספר יוצא דופן זה מוליך אותנו אורון ביד אמונה למסע מרתק המתחיל בסיפורי הגינה שהוא מטפח בחצר ביתו, אינטימיות חייו הפרטיים ותולדות משפחתו, החורש האהוב עליו הצומח סביב הכפר "נווה שלום, ואחת אל־סלאם" שבו הוא מתגורר, ובתנועה טבעית נושׂא אותנו אל מבט־על הומני ואוניברסלי, אל תפיסת עולמו, השקפותיו, ניסיונו וידיעותיו שנראות אין־סופיות בכל תחום שבו בחר לעסוק, ושוב אל הקטן, הזעיר, אל השתילים הרכים שאותם הוא אוהב והם משיבים לו אהבה, אל הרפתקאות גינון נפלאות, שירת הציפורים בבוקר, עצי ארז שאסף ממקומות שונים בעולם ונטע בחצר, שרפות חורש טבעי שאירעו בקרבת ביתו, פריחות יפהפיות של רקפות וכלניות, ומשם — המראה מרהיבה אל נדודים ומסעות בארמניה, ברואנדה, ברחבי אירופה, אל ספרות, שירה והיסטוריה, אל גישתו ויחסיו עם עולם האקדמיה, נפש האדם, ואל דעותיו על ישראל של ימינו, והכול תוך מודעות וקרבה גדולה לטבע על פניו השונים, כולל הטבע האנושי.
יאיר אורון כותב לעתים בפיוטיות רכה ונוגעת ללב, ולעתים בזעם שוצף. הוא כותב בכנות ישירה ובענווה גדולה. בין השורות משתקף עולמו הפנימי העשיר ויוצא הדופן, רגיש עד בלי די, עקשן ואמיץ, וניבטת אהבה גדולה לעצים, לפרחים, לחבריו, למשפחתו ולבריות בכלל.
זוהי פנינה ספרותית ואנושית.
לאורך הספר משובצים צילומיה הנהדרים של הצלמת הסינית ואנג מין....
|
18.
|
|
מדוע לא הצליח העידן המודרני להעלים את תופעת הג'נוסייד ואולי אף העצים אותה? האם השואה היא מקרה פרטי של ג'נוסייד או שמא היא אירוע כה קיצוני עד כי אינה עומדת בהגדרה זו? האם חוסר המעש של "העומדים מנגד" נובע מהאמונה התמימה שהאדם אינו מסוגל לרוע גדול כל כך?
מבוא ללימודי ג'נוסייד מציע לראשונה בעברית סקירה תיאורטית מקיפה של חקר הנושא. הספר מציג מונחי מפתח כמו רצח עם, פוליטיסייד ואתנוסייד, מבהיר מונחים כגון גזענות, אפליה, דעות קדומות ומיעוטים, עומד על הגדרות של פשעים דומים כמו רצח המוני, טבח, פוגרום וטיהור אתני ומנסה לברר מהם התהליכים, הזרמים והכוחות המובילים להתרחשותם של מעשים אלה. הדיון בספר מבוסס על מחקרים, גישות וכלים מתחומי דעת שונים, ונקודת המבט בו היא רב־תחומית: אירועי רצח עם הם מעשי אדם, ויש לבחון אותם על רקע של מציאות פוליטית, חברתית ותרבותית.
פרופ' יאיר אורון הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. פעל רבות לקידום חקר הג'נוסייד בישראל ויזם את פיתוח הקורס הפופולרי "ג'נוסייד" באוניברסיטה הפתוחה, המוסד האקדמי היחיד בארץ שעוסק בתחום בעקביות.
פרופ' ישי לנדא הוא פרופסור חבר במחלקה להיסטוריה, לפילוסופיה ולמדעי היהדות באוניברסיטה הפתוחה. פרסם ספרים בתחום היסטוריה מודרנית, חקר האידיאולוגיות וניתוח התרבות הפופולרית, בהם שורשי הפשיזם האירופי: 1945-1789 (למדא, האוניברסיטה הפתוחה, 2016 ) ו־(.Fascism and the Masses: The Revolt Against the Last Humans, (Routledge, 2018...
|
|