הספר (הנחמד!) של פרופ' לניאדו אינו ספר של ממש, בעיני - כמובן, ניתן לטעון שכל טקסט כרוך הוא ספר, וזה אומנם נכון מבחינה פיזית - אך מבחינה מבנית הטקסט דומה יותר לאלבום שמאגד פרקי-חיים שונים לצד קישוטים אהובים (במקרה הזה, אנקדוטות והירוגליפים), ללא החוט אשר שוזר אירועים מנותקים לכאורה לכדי סיפור קוהרנטי אחד, סיפור שגיבורו ההרואי (יותר-או-פחות) מתמודד עם אתגרים הקשורים זה לזה, מונע על ידי רצונות שמכוננ

ספר מעולה !!! קראתי אותו לפני שנים ועד עכשיו, למרות שקראתי רבים רבים לפניו ורבים רבים אחריו, איני שוכחת אותו. אני זוכרת את הרגשתי בשעת הקריאה - שאני נשאבת לעולמות הזויים ומופלאים בדומה למה שהרגשתי כשראיתי לראשונה את הסרט "צוללת צהובה" רק לא בצבעים כל כך עשירים.........