קורה שנתקלים בספר שאומר את האמת. זה די נדיר כי אנחנו אוהבים לקרוא על שקרים מתוקים שהרגילו אותנו שכדאי לשאוף אליהם, וכשמישהו אומר לנו את האמת אנחנו מעקמים פרצוף במקרה הטוב. וזה נכון עוד יותר במקרה של ספרי ילדים. אנחנו מצפים מספר ילדים שיהיה "חינוכי" כלומר יספר לילדים את השקרים המתוקים ולא יקלקל אותם.

הספר הזה שייך לזן הנדיר של ספרים שאומרים את האמת בפורמט של ספר לפעוטות כלומר - שורת טכסט אחת בשו

לפני ששחר שלי, בן החמש, הביא את הספר לא פגשתי את <mark>דיויד מקי</mark>.
התפלאתי איך הוא מצליח לשמור על התום של הבן בזמן שהוא מטפל בחומר נפץ כזה... זה פשוט נפלא.
אני בהחלט הולך לחפש עוד ספרים שלו ולהמשיך לקרוא ממנו לשחר, במקביל לקלסיקות, כמובן.

מים שקטים חודרים עמוק. זה הפתגם שחשבתי עליו כשסיימתי לקרוא את הספר הזה.
בדרך כלל ספרי ילדים הם דבר פשוט. הם מציגים נושאים די מוגדרים בצורה שאמורה להיות מותאמת לילדים.
הספר הזה הוא כולו מורכבות. ספר שהרעיון מאחוריו הוא גדול מאוד, ועדיין את כל המופשטות של הרעיון הצליח <mark>מקי</mark>י להכניס לספר ילדים צנוע במידותיו. אולי זה אומר שבשביל סיפור טוב אין צורך להכביר במילים. אולי זה אומר שאפשר לכתוב ספר אינטיליגנט

זה לא בדיוק "ספר" אלא מסמך תעמולה שהמסר שלו הוא שעשירים הם נעלים וטובי לב ועניים הם נחותים וטפשים, ולכן זה שוויון זה דבר מרושע ומטופש כי הוא לוקח את הכוח מהעשירים הטובים ונותן אותו לעניים הרעים שיעשו איתו דברים רעים.
יש ספרים שלא מוצאים חן בעיני ואני תורם. זו הפעם הראשונה שאני זורק ספר לסל המחזור. רעל אמיתי.