“מים שקטים חודרים עמוק. זה הפתגם שחשבתי עליו כשסיימתי לקרוא את הספר הזה.
בדרך כלל ספרי ילדים הם דבר פשוט. הם מציגים נושאים די מוגדרים בצורה שאמורה להיות מותאמת לילדים.
הספר הזה הוא כולו מורכבות. ספר שהרעיון מאחוריו הוא גדול מאוד, ועדיין את כל המופשטות של הרעיון הצליח מקיי להכניס לספר ילדים צנוע במידותיו. אולי זה אומר שבשביל סיפור טוב אין צורך להכביר במילים. אולי זה אומר שאפשר לכתוב ספר אינטיליגנטי מאוד ומשמעותי מאוד לכל גיל.
מבחינתי זה מציב את דיוויד מקיי בשורה הראשונה של הכותבים.”

“לפני ששחר שלי, בן החמש, הביא את הספר לא פגשתי את דיויד מקי.
התפלאתי איך הוא מצליח לשמור על התום של הבן בזמן שהוא מטפל בחומר נפץ כזה... זה פשוט נפלא.
אני בהחלט הולך לחפש עוד ספרים שלו ולהמשיך לקרוא ממנו לשחר, במקביל לקלסיקות, כמובן.”