ויקטוריה הולט

ויקטוריה הולט

סופרת


» ספרים של ויקטוריה הולט שנקראים עכשיו:

חולות קטלניים
ויקטוריה הולט
1.
"הברון וון גרוטון פוקס נרצח במיטתו בבקתת הציד שלו במחוז גרוטוניאן שבברוקסנשטיין ביום רביעי שעבר.לצדו נמצאה פילגשו, אנגליה צערה שזהותה עדיין אינה ידועה, אך סבורים ששהתה בחברתו בשבועות שקדמו לאסון." "הפתעת אותי." "כפי שהפתעת אותי, אהובתי," הוא השיב ונישק אותי בהתלהבות, ובמחשבותיי חזרתי מייד לחדר בו בערה האח, בחווה. רציתי להיות מסוגלת לשכוח את קשריו עם פרייה. רציתי כל כך להיות איתו. "ההפתעה הנפלאה ביותר בחיי", הוא אמר."את שומעת… פיפה שלי… לעולם אל תעזבי אותי." הייתי ערה לעוצמת תשוקתו ולנכונותי להיענות לה. זכרתי בבהירות את הפגישה הקודמת. ידעתי לפתע שהוא גבר, שמעולם לא למד לרסן את עצמו. ידעתי עליו רבות, ואהבתי אותו. לא היה טעם לנסות לשכנע את עצמי שאין זה כך. עתה שהוא כאן… קרוב אלי… מחבק אותי בזרועותיו…...

2.
אלן קלאווי המרדנית גדלה בבית דודניתה העשירה, מקום בו ידעה רק השפלה. עם הופעתם של בני קארינגטון העשירים ורבי העוצמה משתנה גורלה, והעלילה עוברת מלונדון לאי ליד חופי קורנוואל. אלן מגלה את משפחתה - ומוצאת את עצמה בפני סידרת שאלות: מדוע מת האיש לו עמדה להינשא, שבוע לפני החתונה? מיהי סילביה המסתורית, שנעלמה מן האי בליל סער אחד? מה משמעות החדר הטומן סכנה בחובו, החוזר ומופיע בחלומותיה? מדוע מתנגדות אחותו ובת-אחותו של ג'אגו לנוכחותה באי? ומעל לכל - האם היא יכולה לבטוח בג'אגו? בחיפושיה אחרי התשובות לשאלות אלו חושפת אלן סודות אפלים - ומוצאת את עצמה בסכנה. ...

3.
4.
אני האמנתי שהוא היה מאוהב בי. הוא נתן לי כל סימן ורמז אפשרי, שאכן כך הדבר. באשר לי עצמי, הייתי מוכנה ומזומנה לבוא בעקבותיו לכל אשר תוביל הרפתקה מסעירה זו. הייתי רומאנטית. כל - כך חייתי בעולם ההזיות והפנטסיות, שאני מניחה שזה מה שקורה לרוב הצעירים, במיוחד כאשר אין בחייהם מידה מספקת של חיבה. אמת, הייתה לי אוליביה, ואני ידעתי שהיא הייתה ידידה מסורה ונאמנה, כמו אחות. אך מי עוד מלבדה היה שם? אימי הסתלקה לה עם המאהב שלה ואפילו לא טרחה לכתוב לבנותיה; קשה היה לתאר את אבי מתמסר למשהו, פרט למידות - המוסר הנאותות. העלמה בל הייתה ידידה טובה וידעתי שהיא חשה חיבת - מה כלפי אוליביה וכלפי, אך יחסה המתנשא כלשהו, ממרום עמדת האומנת שלה עשה אותה מרוחקת ומסוייגת. חלמתי על התפייסות בין הוריי ושאבי עובר שינוי מושלם באישיותו. אימי, עם שובה, בחלומותיי והזייותי, הפכה להיות האימא שאותה רציתי תמיד - אוהבת, מגינה ועם זאת אשת - סוד נאמנה, שלה אפשר לספר סודות והרפתקאות, אשר תעזור ותייעץ. עד עתה היה במרכז חלומותיי פאול לאנדוואר. מדוע עשיתי ממנו יצור נשגב כזה, לא ידעתי לבטח. אך היה היגיון בחלומותיי. בקושי הכרתי אותו. היה זה אחיו שהיה ידידי. אך יאגו לא קורץ מן החומר ממנו קורצו גיבורים. הוא היה אך נער - דומה יותר לי בכל הנוגע לתכנון תוכניות והרפתקאות פרועות. לא היה בו שום דבר נשגב, מרוחק או רומאנטי. ומה שחיפשתי היה רומן. רומן - סיפור - אהבים מיסתורי, מסעיר, החלום שבתוכו יכולה נערה כמוני לשקוע, עורכת לעצמה את הרקע והבמה לכל מיני התרחשויות ואירועים - כולם, אבוי, סיפורי בדים של דמיונה הפורה מדיי, והרעב למאורעות....

5.
6.
לישון... לישון... החדר הלך והתרחק ממני. מישהו היה לידי, מביט בי. מישהו לקח את ידיי. הרגשתי שמישהו מרים אותי. ואז שקעתי כולי בתוך האפלה. לפתע התעוררתי. לא ידעתי היכן הייתי. הייתי בחדר מוזר. שכבתי... עירומה... על מיטה, ושיערי היה פזור. ניסיתי להתרומם, אבל ראשי היה כמרקחה והרגשתי סחרחורת. חלמתי והיה זה מין חלום בלהות. היכן הייתי? לא יכולתי לזכור מה הביאני הלום. ניסיתי שוב. מישהו זז לידי... מישהו. השמעתי צעקה קלה. עיניי התרגלו עתה לאפלולית. ראיתי חלון עם סורגים ועיניי הצליחו להבחין בצורתם של רהיטים. נאבקתי בסחרחורת והתיישבתי. ידיים משכו אותי מטה, ידיים אמיצות. נשמע קול: "קיית, קיית יפתי..." היה זה קול מוכר לי. קול בו הגיתי לעיתים קרובות. השתכנעתי שאמנם נמצאתי במין חלום בלהות. עצרתי את נשימתי ואז, הוא משכני מטה; הוא כפה את עצמו עליי. צעקתי מתוך אימה כלא מאמינה, לא ייתכן שזה קורה לי. היה זה אכן חלום בלהות. אני חייבת להתעורר מהר. אבל לא התעוררתי. שמעתי את צחוק נצחונו, והיה זה אמנם הברון שניצל אותי לרעה... ומשהו אמר לי שמאז ומתמיד הוא התכוון לפעול כך ושבמעמקי מוחי ידעת זאת... יראתי מכך... חרדתי מכך... ולבושתי - קצת השתוקקתי לכך. ניסיתי לצעוק בקול גדול, אך פיו היה לחוץ על פי. הוא ידע מה כוחו והייתי חסרת אונים. ניסיתי להיאבק אבל איבריי היו כעופרת. לא היה ביכולתי לעשות דבר כדי להתנגד לו. הרגשתי כאילו נישאתי על פני האדמה אל תוך עולם בלתי ידוע לי. עולם מוזר, שעל אודותיו לא העזתי לחלום, עולם של תחושות שהשתלטו עליי. לא יכולתי עוד להתנגד. הרגשתי שאני חלק ממנו... ונלחמתי בתחושת צהלה שאיימה לכבוש אותי. הוא נרתע ממני, אבל שפתיו היו צמודות עדיין לפניי והוא נשק לי כמעט ברוך. "קיית היקרה," הוא לחש. נלחמתי כדי לשוב למציאות. הושטתי את ידיי והרגשתי בגופו. ניסיתי לקבץ את מחשבותיי שנמלטו ממני. הייתי עדיין מנומסת מאוד וחשתי דחף עז לעצום את עיניי ולשכב שם ולנסות לחוות שוב את אותה תחושה מוזרה אותה חוויתי זה עתה. ...

7.
8.
9.
עבר עליי לילה ללא שינה כאשר אני מנסה להיזכר בכל מה שהוא אמר לי. האם הוא באמת היה רציני? לנגד עיניי עמדו פניו הזורחים מהתלהבות. חשבתי על הדרך שבה גבות - עיניו הזדקרו מעט בקצותיהן; הדרך שבה שערו הכהה התדבלל מעל מצחו הגבוה; הזוהר שבעיניו שעה שהוא דיבר על אהבה. כיצד הרגשתי? לא יכולתי לומר בדיוק. הייתי יותר מדיי מבולבלת. כל מה שידעתי הוא שרציתי להיות אתו, שמעולם לא הרגשתי כך בחיי כמו שהייתי כאשר ישבתי קרוב אליו, מקשיבה להתלהבותו מן המנזר; ואחר כך כשהוא נשק לי הייתי די מופתעת. הוא היה מאוד מנוסה; הוא ידע איזו השפעה יש לו עליי. שעה שאני מעולם לא ידעתי דבר כזה קודם לכן. הייתי מסוגלת להתמודד אתו במאבקים מילוליים היות שגיליתי שקל לי לבטא את עצמי. אחרי הכול, האין לא לימדתי אנגלית? כאשר העניין נגע להבנת רגשותיי, זה היה עבורי חידוש. עליי לרסן את התרוממות - הרוח שלי. אני חייבת להזכיר לעצמי שכך הוא דיבר אל כל אישה שאותה ניסה לפתות, כפי שהוא דיבר אליי. הייתי מודעת היטב לכוונותיו ועליי להיות זהירה....

10.
11.
דווינה גלנטייר נשפטה על רצח אביה. כל מה שהיה פעם מוכר ויקר עמד לפתע בצל השערורייה והחשד. בעבר, כאשר חייתה עם הוריה באדינבורו חוותה אושר, שנגוז עם מות האם. נדמה היה כי חל שינוי מוזר באביה. כאשר האומנת האהובה של דווינה פוטרה מתפקידה, נמצאה מחליפה, שלא הלמה את התפקיד - צילה גריי החושנית וערמונית השער, אשר הפכה לגברת גלנטייר החדשה. כל זה אירע בשנה בה מת אביה של דווינה, השנה שבה עמדה למשפט. האמצעים, המניע, ההזדמנות, כולם הצביעו על בתו של בעל הבית. פסק הדין הדו-משמעי של בית המשפט הסקוטי - חוסר הוכחות אשר דן את דווינה לחיים אפופי שמועות ורמיזות מרושעות. לאחר שארוסה עזב אותה, נוכחה דווינה כי אין איש הראוי לאמונה, והחליטה לנטוש את מולדתה. היא בחרה לברוח מהעבר אל המושבות שבאפריקה. בלווית אומנתה הקודמת, ליליאס, הגיעה דווינה לקימברלי, ובמהרה למדה לבטוח באיש העסקים המקומי העשיר והנאה, רוג'ר לסטרנג', ואף התיידדה עם רעייתו, שלקתה במחלה מסתורית. דומה כי לבסוף נקרתה בדרכה הזדמנות לפתוח בחיים חדשים. עם פרוץ מלחמת הבורים, שוב התערער ביטחונה של דווינה. היא גילתה כי סודות העבר עלולים להתגלות ולהפר את שלוות-הנפש, שבה זכתה לאחרונה. בשלב זה, נמצאו בסכנה לא רק שמה הטוב, אלא אף חייה. * ויקטוריה הולט היא אחת הסופרות האהובות בעולם של הספרות הרומנטית. בהוצאת אור-עם הופיעו הרומנים מפרי עטה: הדוכסית, המאהב השטני, הליידי והנוכל, אחוזת בית לאנדוואר, בחזרה לאי גן עדן, נקמת המשי, בשבי והרופא שחור הגלימה. ...

12.
13.
14.
כרמל הייתה ילדה לא רצויה באחוזת ``משכן האלונים``. היא נמצאה כתינוקת רכה מתחת לשיחי האזוליה בגן האחוזה, והכל הניחו שהיא נמצאה שם לאחר שננטשה על ידי צוענים, שנטו את אהליהם ביער הסמוך. עוד בגיל צעיר למדה לדעת שרק הודות לנדיבות ליבו של ד``ר מארלן, שאסף אותה לאחוזתו, לא נשלחה לבית היתומים, ואז הופיע באחוזה הדוד טובי - הקברניט סינקלר - באחד מביקוריו הנדירים. הוא וכרמל מצאו מיד חן זה בעיני זה, ויחסו הטוב והנדיב מילא את לבה בהתרגשות ונתן לה יסוד להאמין, שהיא רצויה ואינה עוד אסופית זרה. ואז הלמה הטרגדיה באחוזת ``משכן האלונים`` וסדר הבית הופר. הדוד טובי נטל עמו את כרמל למסע ממושך אל קצהו האחר של העולם, וחיים חדשים, מרתקים, נפתחו לפתע בפניה. באוסטרליה מצאה מנוח לנפשה בחברת הדוד טובי שהילך עליה קסם, אלזי האימהית, גרטי פורמן ואחיה ג`ימס, שטווה לו חלום של עושר וקסם, שאותו ימצא בחיפוש אחרי אבנים יקרות הרחק משם. אך כרמל הייתה מוטרדת עדיין מאותם אירועים מסתוריים וחסרי פשר שאירעו באחוזת ``משכן האלונים``, ושנים רבות אחר כך, כשהנסיבות הביאו אותה שוב לאנגליה, היא חשה צורך אדיר ובלתי ברור לפקוד שוב את אחוזת נעוריה. בפגישה מחודשת עם ידיד ילדות, לוסיאן קרומפטון, בעליה של האחוזה הסמוכה, גילתה כרמל את התוצאות המחרידות לאותם אירועים שקרו בעבר, ואף על פי שנראו מתקבלים על הדעת, בכל זאת לא יכולה הייתה להשלים עמם. היה עליה להיות מאושרת כי הייתה מוקפת בידידים הן באוסטרליה והן באנגליה. ואולם האירועים מן העבר לא הרפו ממנה, עד שמצאה את המפתח שיפתח את סודות העבר של ילדותה. כרמל נחושה בדעתה לגלות מה עלה בגורלן של הנפשות באותם ימים רחוקים באחוזת ``משכן האלונים``. ויקטוריה הולט היא אחת מן הסופרות הבולטות והאהובות ביותר על קוראי הרומן הרומנטי. בהוצאת אור-עם הופיעו הרומנים: ``הדוכסית``, ``המאהב השטני``, ``הליידי והנוכל``, ``אחוזת בית לאנדוואר``, ``בחזרה לאי גן עדן``, ``נקמת המשי``, ``בשבי``, ``הרופא שחור הגלימה``, ``מאורת הנחשים``, ``המניפה ההודית`` ו``שבעה שותפים לסוד``....

15.
16.
17.
18.
19.
20.
21.
22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
29.
30.
31.
32.

הספר מתאר נקודת מבט של אישה צעירה המנסה להתגבר על מות אהובה תוך כדי חקירת תעלומות המתרחשות סביבה, קרוליין נוסעת ללובאט-סטייטי, בית עתיק ... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
זהו ספר נפלא! היום סיימתי לקרוא ואני חייבת לשתף. אחותי 'הצילה' ספר זה לפני שנים מאיזו ספרייה מתפוררת בפנימייה בה למדה. מעולם לא קראתי בו קוד... המשך לקרוא
2 אהבו · אהבתי · הגב
הרפתקאה סוחפת של קריאה, קראתי כמה פעמים בעבר, ולא די לי... התיאורים של הסופרת פשוט גרמו לי להיות שם, להרגיש הכל, ביחד עם כל הדמויות... והייתי צ... המשך לקרוא
1 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ