עבר עליי לילה ללא שינה כאשר אני מנסה להיזכר בכל מה שהוא אמר לי. האם הוא באמת היה רציני? לנגד עיניי עמדו פניו הזורחים מהתלהבות. חשבתי על הדרך שבה גבות - עיניו הזדקרו מעט בקצותיהן; הדרך שבה שערו הכהה התדבלל מעל מצחו הגבוה; הזוהר שבעיניו שעה שהוא דיבר על אהבה. כיצד הרגשתי? לא יכולתי לומר בדיוק. הייתי יותר מדיי מבולבלת. כל מה שידעתי הוא שרציתי להיות אתו, שמעולם לא הרגשתי כך בחיי כמו שהייתי כאשר ישבתי קרוב אליו, מקשיבה להתלהבותו מן המנזר; ואחר כך כשהוא נשק לי הייתי די מופתעת. הוא היה מאוד מנוסה; הוא ידע איזו השפעה יש לו עליי. שעה שאני מעולם לא ידעתי דבר כזה קודם לכן. הייתי מסוגלת להתמודד אתו במאבקים מילוליים היות שגיליתי שקל לי לבטא את עצמי. אחרי הכול, האין לא לימדתי אנגלית? כאשר העניין נגע להבנת רגשותיי, זה היה עבורי חידוש. עליי לרסן את התרוממות - הרוח שלי. אני חייבת להזכיר לעצמי שכך הוא דיבר אל כל אישה שאותה ניסה לפתות, כפי שהוא דיבר אליי. הייתי מודעת היטב לכוונותיו ועליי להיות זהירה.

שם הספר
אחוזת בית לאנדוואר
בחזרה לאי גן עדן
הרופא שחור הגלימה
בשבי
המניפה ההודית