» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (8):
ידיעת הארץ, טיולים, צילומי ישראל, היסטוריה , אגדות וסיפורים,
ספריעד- היסטוריה ארכיאולוגיה ו אנתרופולוגיה,
ארץ ישראל והיסטוריה יהודית,
ספרים שקראתי ב 2014,
לרכישה,
היסטוריה של עם ישראל,
ארץ ישראל - היסטוריה,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
|
|
1.
|
|
בספר שלפנינו מוצגת תפיסה היסטורית מהפכנית בתולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה. הכותב טוען לקשר סיבתי בין ייסודו מחדש של היישוב היהודי בארץ ישראל לבין תנועת עלייה גדולת ממדים שהתרחשה בראשית המאה הי"ט. תנועת עלייה זו הקיפה בו זמנית אלפי יהודים מרחבי האימפריה העות'מאנית, מצפון אפריקה וממזרח אירופה.המניע העיקרי המשותף לכולם היה הציפייה לביאת המשיח בשנת ת"ר (1840).
הספר מתאר את ההתעוררות המשיחית בארצות אלו ומתמקד בתיאור תפיסת הגאולה בקרב תלמידי הגר"א, שדבקו בדרך האקטיביזם המשיחי. הוא סוקר את נסיונם לחדש את הסמיכה, את פעולותיהם לחידוש היישוב האשכנזי בירושלים ולביסוסו, ואת ניסיונותיהם להגשים את רעיון יישוב הארץ בכל דרך ואפילו על ידי התיישבות חקלאית.
הספר מתאר את משבר האמונה לאחר שנת ת"ר ומנתח את השפעותיו על הנהגת היישוב ואת השלכותיו בשנים מאוחרות יותר....
|
|
2.
|
|
הספר מגלה לראשונה כי הגאון מווילנה ניסה לעלות לא"י בשנת 1778 על מנת לחבר בה 'שולחן ערוך' חדש, ולקרב בכך את הגאולה. במקביל לפעילותו, ניסו גם מקובלים אחרים, בעלי תחושת ייעוד משיחי, לקרב את הגאולה באמצעים מיסטיים. בין היתר מדובר ברמח"ל, בר' חיים בן עטר ובמקובלי ישיבת 'בית-אל' שבירושלים, בראשות שלום שרעבי-הרש"ש.
מלבד פעילותם של גדולי תורה ידועי שם, התקיימה בתקופה זו תנועת עלייה לארץ, של יחידים ושל חבורות, על בסיס חישובי קץ לשנים 1740-1777. בעלת מניע משיחי כזה הייתה גם עליית החסידים הגדולה בשנת 1777. בארץ בנו העולים מחדש את הישוב היהודי בטבריה ובצפת, וחיזקו את הישוב היהודי בירושלים. קהילות יהודיות בגולה תמכו בעולים מבחינה מוסרית וכלכלית, והגבירו בכך את הזיקה של יהדות-הגולה כלפי ארץ ישראל.
הספר מבוסס על עשרות תעודות חדשות, שנחשפו בשנים האחרונות. ח"י תעודות נבחרות מובאות בנספח לספר. מהן תעודות המתייחסות לגאון מווילנה, תעודות הנוגעות לעליית החסידים הגדולה ומכתבי מקובלים וחכמים ספרדיים....
|
|
3.
|
|
הספר השיבה לירושלים מתאר את השפעת האמונה המשיחית בראשית מאה התשע-עשרה על שינוי היחס כלפי ירושלים בעולם היהודי, ועל הפיכתה ממושא של כיסופים רוחניים לעיר שהיא גם מקום של בניין ויצירה במציאות הריאלית, בתהליך שיצר רוב יהודי בירושלים כבר בשנת 1860. הספר חושף את פעילותם של ארגונים יהודיים על-קהילתיים שנוסדו במזרח אירופה ובמערבה כדי לתמוך בקיומו של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, ומנתח את מערכת היחסים המורכבת שפיתחו עם הנהגת היישוב בארץ. השיבה לירושלים מציג ומנתח לראשונה מקורות ארכיוניים שנתגלו רק בשנים האחרונות בברית-המועצות לשעבר ובמערב אירופה....
|
|
5.
|
|
לוקט ונערך על ידי אריה מורגנשטרן...
|
|
7.
|
|
מחבר הספר ד"ר אריה מורנשטרן הוא היסטוריון של תולדות היישוב היהודי בארץ ישראל בעת החדשה. על פי מחקריו ייסודו של היישוב היהודי החדש בארץ ישראל נובע מהתעוררות משיחית ועליית אלפי יהודים לארץ ישראל בראשית המאה התשע עשרה, ולקראת שנת הת"ר(1840) שנחשבה כשנת "בעתה" של הגאולה. מחקריו האחרים בתחום המשיחיות היהודית בעת החדשה, נעשו על בסיס מקורות היסטוריים שנתגלו בשנים האחרונות ושבאמצעותם נחשפו הנסיונות שעשו חוגים מרכזים בחברה המסורתית לקרב את הגאולה. כך נחשף הנסיון להביא את המשיח באמצעות שימוש בקבלה מעשית על ידי ראשי ישיבת "בית אל" בירושלים, נחשף המניע המשיחי בעליית החסידים בשננת תקל"ז, ונתגלה כי נסיון הגאון מווילנה, לעלות לא"י בשנת תקל"ח, היה על רקע משיחי ועל מנת לחבר בה "שולחן ערוך " חדש....
|
|
