בשבוע הספר האחרון לאופוס היה דוכן של ספרים ב15 שקלים. זה נדיר שספרי פנטזיה נמכרים במחירים כאלו ,אז עטתי על המציאה. ספר עם שם כמו זה ותמונה שנראית כאילו נלקחה מספרות רומטית הם בדרך כלל ספרי פנטזיה שאתחמק מהם , אבל המוכר בדוכן סיפר לכל מי שרצה לקנות שזה הספר הכי טוב בדוכן. אני בדרך כלל לא מקשיב להמלצות מוכרים , יש לי טעם משלי וביחוד בספרות הפנטזיה והמד"ב הוא לא תמיד הולך עם הכלל ( ראה ערך אנדר , הוביט , השתנות והאוטורי ) אבל דיוויד גמל סיקרן אותי מזמן עם סיפרו טרויה וזו הייתה הזדמנות טובה לטעימה מהסופר.
יש לי אמביוולנטיות לספרות הפנטזיה וכתבתי על כך גם בביקורות הקודמות . מצד אחד אני מאוד אוהב הרפתקאות ולגלות עולמות דמיון חדשים מצד שני הרבה מספרי הפנטזיה שאני מגיע אליהם הם שבלוניים עם גיבורים ללא חת והרבה פעמים מונמכים בשפה כי יש רצון לקלוע לטעם של ספרות נוער שזה בתפיסה המולית הצרכן העיקרי של הזאנר הנל.
אם הייתי צריך לסדר מדף של פנטזיה לפי התוכן אז הייתי שם את חרב בסערה ליד "התגלות " וסיפורי האוטורי למרות שהוא נופל בהם בשפה.
למרות שיש בספר את כל המרכיבים לפנטזיה טובה , לא אהבתי אותו. הוא קריא , הוא לא נורא אבל בזה זה נגמר.
הספר הוא הראשון בסדרה ומתחיל באפילוג שהוא אפילוג לסדרה אבל לא לספר הזה ( אלא אם כן זה ספר שפוצל על ידי ההוצאה ולא רשום ) . מוביל אותו גיבור ללא חת שפועל מרצון לעזור לזולת ואשמה. הוא יוצא נקי גם כשהוא מחסל כפר שלם.
הבעיה של הספר אינה בעלילה - זו דווקא מתפתחת בקצב טוב . הבעיה היא בטון הלאקוני והבנאלי של הסיפור. זה כאילו נתנו לרפול לספר אגדה עתיקה. הסופר מנסה לכסות עלילה רחבה ופשוט הפשיט את כל השומן והבשר מהסיפור.אין הרבה הגיון בפעולות של הדמויות. אין טיפת תחכום בסיפור או מקום לקורא להרהר בעלילה. אם דמות אומרת אני חושב שיקרה כך וכך שני עמודים אחר כך קורה כך וכך וזה חוזר אחריו לאורך כל הספר.
בסופו של דבר בספר בו הסופר אומר מה הדמויות מרגישות קשה לי למצוא נקודות אחיזה בספר ולפתח איזו שהיא הזדהות וסימפטיה לדמויות.
הכשל הנוסף בספר הוא שהוא מאוד מוסרני אבל לא מצליח לשמור על קו אחיד במוסר. הוא מדבר הרבה על שבירת מעגל של נקמה אבל אז מאפשר אותה בידי גיבוריו עם נזיפה קלה.
לטרויה כנראה לא אמשיך אבל בהחלט יתכן שזה אני ולא הספר או הסופר.

















