» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (36):
נוער בוגר | נוער צעיר,
נשמעים מעניינים,
דרקונים,
הגות, פילוסופיה,
קריאה - נוער,
סיפורת - מקור,
קראתי עיון,
עם איורים ו/או תצלומים ו/או מפות ו/או תווים, תרשימים וטבלאות,
מסקרן,
לקרוא,
נפשי חושקת,
דעת,
ספרים שעלי לקרוא ,
לרכישה,
הרפתקאות,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
פילוסופיה ומשמעות החיים,
לגלות עולם - מסעות ומקומות,
מעניינים,
פילוסופיה וסגנון חיים,
מעניין,
רוצה לקרוא,
ספרים שקראתי 2012,
הורות,
ספרים שאני רוצה לקרוא בעתיד (: ,
הורות וחינוך,
הדרכה ועיון - למבוגרים,
חינוך, הורות, הריון ולידה - ספרים למכירה,
חינוך מוסדי,
ספרים שמכרתי,
קראתי,
חינוך,
לבדוק,
ספרי עיון למכירה ,
מעוניינת לקרוא,
חובה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
"וכך מצאתי את עצמי יום אחד, אחוז דיבוק להתבטא, מלא התרגשות מגילויים אחרונים, חש כיצד בוער בכל עצמותיי הצורך לשתף בחוויה המהפכנית, רוצה כל - כך לכתוב, אך גם חש נבוך וחסר אונים נוכח גודל המשימה. במקרה, בשעה ששוטטו מחשבותיי, הייתה ידי אוחזת ומשחקת בפרח שילדיי הרכיבו מביצת הפתעה." דן לסרי, הוגה, סופר ומחנך אשר כבר שנים רבות משלב עבודת יומיום עם ילדים ומחקר פילוסופי. בין היתר יזם את הקמתו של "מיתר", מסגרת חינוך אלטרנטיבית ייחודית שאותה גם ניהל במשך מספר שנים. בין ספריו שראו אור : "מקום לגדול", "שאלת העוצמה", "הארות לפילוסופיה של נוודים", "איפה הייתי לפני שנולדתי - פילוסופיה לילדים"....
|
|
2.
|
|
כבר שנים רבות עומד החינוך על פרשת דרכים אשר ממנה הוא מתקשה להתקדם. מצד אחד החינוך העיצובי שעוולותיו הרבים ממשיכים לגרום נזק לאינספור ילדים שנה אחר שנה, ומצד שני החינוך הרדיקלי שבצד ביקורתו על החינוך המסורתי מתקשה או מסרב לנסח כלים מעשיים לעבודת החינוך היומיומית, ובמילא מותיר את הזירה בידי הפרגמטי, ואת הילדים, ההורים והמורים במצוקתם. ספר זה הוא ניסיון לתאר את הגישה הדיאלוגית השותפה להנחות המוצא של החינוך הרדיקלי בדבר חירות וכבוד האדם, והפוסעת צעד נוסף בהתוותה דרך מעשית כוללת. אפשר אחרת, מבחינה ממשית אפשר אחרת : אפשר שילדים יגדלו במרחב לא ממסדי, מקום בו לאנשים יש משמעות. אפשר שהחכמה תהייה לא רק דעתנות עקרה, אלא רגישות נאורה ואכפתיות הדדית. זה חשוב לא רק כדי שילדינו יגדלו להיות חכמים וטובים יותר, אלא מכיוון שילדים אלה עתידים ליצור את העולם בו אנו וצאצאנו נחייה וכוליות אנושיותם היא תקוותנו האמיצה לעולם טוב יותר....
|
|
3.
|
|
ספר זה תמצאו סיפורי מסע של נווד וההשקפה הפילוסופית שלו על העולם ועל החיים. ספר מורכב מעשרה מסעות שכול אחד מהם סיפור מענג ומלא יופי ספרותי ללא גבולות, המתואר בשפה יפה וסוחפת....
|
|
4.
|
|
"פינוקיו רצה להיות ילד אמיתי, אבל הוא החליק פעם אחר פעם מן המסלול. במקום ללכת לבית הספר, מה שהיה מבטיח שיהיה לבסוף ילד אמיתי, הוא התפתה ללכת למקומות אחרים ולעשות מעשים אחרים. הוא פעל בתמימות, עשה הכל כדי לחזור למסלול, לא היה דבר שהוא רצה יותר מאשר להפוך לילד אמיתי, אבל ככל שהוא התאמץ יותר כך הוא הרבה לסטות מן המסלול והתרחק מיעדו." מה טיבם של כוחות אלה ששואבים אותנו אל המסלול וסוחפים אותנו ממנו והלאה? כיצד הם מגולמים בפרקטיקה היומיומית של הבית ספריות? לא רק הבית - ספריות שהיא נחלת בתי הספר, אלא בעיקר זו הממלאת את חיינו לאורכם ולרוחבם? באילו אופנים הפכה הבית ספריות לאופן קיום, ותפיסת עולם של בן התרבות המודרנית? וכיצד נרתמה הבית - ספריות למפעל ייצורו של הנורמאלי? זהו מחקר אל תוך הכוחות המרכיבים את חרושת הנורמאליות. ניסיון לחשוף את מנגנוני הכוח שעומדים מאחורי חרושת זו ובירור השפעתם על האדם. בין ספריו הקודמים של דן לסרי : חינוך בביצת הפתעה, איפה הייתי לפני שנולדתי - פילוסופיה לילדים, מקום לגדול, הארות לפילוסופיה של נוודים, שאלת העוצמה....
|
|
5.
|
|
האם יש פרח בלא שם?
מהו צבעה האמיתי של הזיקית?
מה יש אחרי סוף העולם?
ילדים שואלים שאלות שמבוגרים רבים חדלו לשאול, על העולם הסובב אותם ועל פשר הקיים.
איפה הייתי לפני שנולדתי מורכב מאנקטודות קצרות שיש בהן חוט עלילתי עדין, מגלה מעט משיחותיהם של ילדים וחושף את עולמם החקרני. במפגשים, באירועי יום- יום ובשיחות עם חברים מתגלה לנו חלל פנימי מרגש של ילד המציג שאלות פילוסופיות לעצמו ולסביבתו.
זהו ספר ראשון בסוגו, שנועד לעורר מחשבה אצל ילדים ואל הוריהם כאחד.
דן לסרי עובד שנים רבות עם ילדים, בעיקר בגיל הרך. הוא יזם הקמת מסגרת חינוכית אלטרנטיבית שהילדים חיים בה בסביבה אוהדת וקשובה.
הנה דוגמה מן הספר:
"דני, נכון שחמש ועוד חמש זה עשר?" שואל אותי אח שלי עידו.
"נכון, איך אתה יודע?"
"נטע אמרה לי."
גם אני יודע שחמש ועוד חמש זה עשר, אבל אני יודע אחרת מעידו. אני ממש רואה את זה…
בלילה אני לא מצליח להירדם.
אני חושב:
"איך מישהו יכול לדעת אם הידיעות שלו הן ריקות או מלאות?"
זה נראה לי מפחד לגלות שכל הידיעות שלך ריקות, זה כאילו… כאילו שיש לך המון מסטיקים ויום אחד אתה מגלה שזה רק העטיפות…
אבל בעצם לא צריך לפחד כי… כי…
כי
כי אני רואה!
ופתאום יש בי כל כך הרבה שמחה....
|
|
6.
|
|
יופיו של פרח, תענוג ההתמתחות, קול בכי תינוק, כל אלה איכויות ממשיות של החיים, אותן אנו חווים באופן אישי.
האם חוויה אישית היא רק תוצר לוואי מקרי לתהליך אבולוציוני שעיקרו הוא הישרדות?
בשני העשורים האחרונים זכתה ה"הכרה" לתשומת לב הולכת וגוברת מצד הקהילה המדעית, לא עוד כתופעת לוואי משנית, אלא כעובדה חיים בסיסית.
אך מה היא עובדה זו? ומה היא אומרת על האופן בו אנו רואים ושומעים, אוהבים וכואבים? מחקרים מדעיים חדשים בצד קולות של הוגים ומשוררים מציעים לשאלות אלה תשובות שונות למדי ממה שהיה מקובל עד כה, ונותנים משמעות חדשה ורעננה ל"איך זה לראות כבני אדם".
זהו מחקר על הראיה, אבל הרבה מעבר לכך, מחקר על האופן בו האדם מייצר משמעות, והאופן בו העולם נענה לחיפושיו ותשוקותיו.
זהו גם ספר ביקורתי הבוחן את מגבלות הגישה הרדוקציוניסטית במדע, ומבקש אחר תמונת עולם שיש בה יותר מקום לבלתי נראה ובמילא גם לאדם הממשי.
...
|
|
8.
|
|
ספר זה עוסק בחירות האנושית ובשכחה שלה.
בו זמנית, הוא בוחן את האופן שבו החיים יצרו הרבה אנרגיה עודפת, לא כבולה, הפנויה לחתור אל הנוכחות ולפרנס את התחדשותה.
ומנגד, את האופן שבו שכחת החירות מכרספת בברכת הממשות, ונותנת את האדם בידי כוחות גורל ואינטרסים שאין בהם לא חמלה ולא חסד.
מה טבעה של תנועת נפש זו הממכרת אותנו אל תוך המרחב הסמלי-סיפורי? כיצד נתגלגלו האנרגיות החופשיות להיות לאילוצים חדשים המאכלסים את העולם ההישרדותי-חברתי-ציני שאנו מכירים? ומה עושה את פרויקט העצמי לרודן הבולע כל כוונה טובה?
האם אפשר ללכת מכאן באופן שיהיה ערני, דיאלוגי ולא דוגמטי?
על האומץ להיות טוב, על היכולת לבקש ולקבל, על עבודת הזהות והייחוד, ועל אנוכיות בריאה היוצאת לפגוש את האחר....
|
|
10.
|
|
צריך לדבר על זוגיות.
לדבר על מה שמרוב קרבה כבר לא רואים אותו, שהוא שגור ומצוי כל כך עד כי נדמה שהוא האמת שעמה נברא העולם. ובכל זאת הוא אינו כזה. והדיבור נדרש כדי לנער דפוסים ישנים שחדלו לשרת, ולאפשר לאוויר רענן להיכנס פנימה ולהעיר את האהבה. מהלך ההתרה הזה מצטרף לאחרים שיצאו לחקור את אופקיה של הזוגיות החדשה, בחפשם אחר זוגיות קשובה המתאימה למידתם.
זהו מסע בירור אישי וחברתי.
תחילתו כטקסט "מחתרתי" שנכתב לפני יותר מתריסר שנים, ומאז עבר גלגולים רבים עד לצורתו הנוכחית. הוא מנתח את הזוגיות הממוסדת כמבנה חברת י דומיננטי, ובוחן מגוון שאלות ומושגים הקשורים בזוגיות ובחלופותיה: בעלות ושייכות, אהבה ואהבה רומנטית, חירות וגבולות, בלעדיות וקנאה, גופניות ומיניות, יושר ומוסריות. על רקע זה הוא מאיר את המפגש הייחודי שיש בין שניים, וחוקר את הפוטנציאל המרפא של זוגיות דיאלוגית עבור בני הזוג, המשפחה, הקהילה והחברה כולה.
בכל אלה הוא שואף להסתכלות רחבה, חוקר את האפשרות של חברה העושה מקום לאדם, ומשרטט חזון של מציאות התומכת בהזדקפותו של היחיד למלוא קומתו האנושית והרב־ממדית...
|
|
