“לי זה הספר הראשון שאני קוראת של מיכל אדלר. הספר הגיע אלי דרך ממליצה שהצליחה להכניע אותי, כשבמיוחד ידוע לה שהז'אנר של רומנים, הם לא בדיוק כוס התה שלי. ברומן הנוכחי ישנם שני שחקנים עיקריים: נייק פרייס-עיתונאי בעיתון "וגאס ניוז" בלאס וגאס, שבז לכל מה שקשור לכסף, לממון ואותותיו לצד ג'וליה פיין, בעלת נוף יפה לעיניים וחברת הפקות גדולה וידועה. במסגרת הכתבות שכותב מר נייק פרייס, הוא מחליט ל”

“אילו הייתי עורכת רשימה של הספרים הכי גרועים שקראתי בחיי...ללא ספק הספר יהלום היה מככב במקום הראשון!! לגמרי טלנובלה סוג ז'!! החלק הכי מוצלח בספר הוא התקציר (ברור לי שמי שכתב אותו לא קרא את הספר - ועל כך שאפו!) הדבר היחיד שניקר לי בראש במהלך קריאת כל שורה הוא - מיכל, איך לעזאזל הצלחת למכור את הזבל הזה?? נכון, הביקורת שלי קצת חריפה (תגידו תודה שלא שמעתם את כל הגידופים שיצאו לי מהפה במהלך הקר”

“בגב הספר רשום "זה לא הולך להיות סיפור אהבה קיטשי..." אז אין אמת בפרסום. הסיפור והדמויות צפויים מאוד, מצועצעים (כמו פלסטיק או סילקון, ממש לא יהלום), מושלמים מדי. לחיוב אציין שזה סיפור שנכתב על ידי ישראלית ומתרחש בניו יורק ולא הרגשתי זרה או שהסיפור לא מתאים לתפאורה סביבו. גם העריכה טובה. גם כריכת הספר, הכחולה נוגה, לא זאת המפורסמת כאן, נעימה מאוד. אולם עיקר הבעיה היא בסיפור והדמויות: היא מושלמת”

“זה ספר השני שאני קוראת של אדלר, וכמו הראשון הוא חביב. שלא כמו הראשון, כאן הגיבורים אינם מושלמים וזו נקודה לחיוב. יש עלית מדרגה (קטנה) מהספר הראשון ובכל זאת הסיפור לא מחדש ודיי צפוי. אפשר לוותר.”

“לי זה הספר הראשון שאני קוראת של מיכל אדלר. הספר הגיע אלי דרך ממליצה שהצליחה להכניע אותי, כשבמיוחד ידוע לה שהז'אנר של רומנים, הם לא בדיוק כוס התה שלי. ברומן הנוכחי ישנם שני שחקנים עיקריים: נייק פרייס-עיתונאי בעיתון "וגאס ניוז" בלאס וגאס, שבז לכל מה שקשור לכסף, לממון ואותותיו לצד ג'וליה פיין, בעלת נוף יפה לעיניים וחברת הפקות גדולה וידועה. במסגרת הכתבות שכותב מר נייק פרייס, הוא מחליט ל”

“אילו הייתי עורכת רשימה של הספרים הכי גרועים שקראתי בחיי...ללא ספק הספר יהלום היה מככב במקום הראשון!! לגמרי טלנובלה סוג ז'!! החלק הכי מוצלח בספר הוא התקציר (ברור לי שמי שכתב אותו לא קרא את הספר - ועל כך שאפו!) הדבר היחיד שניקר לי בראש במהלך קריאת כל שורה הוא - מיכל, איך לעזאזל הצלחת למכור את הזבל הזה?? נכון, הביקורת שלי קצת חריפה (תגידו תודה שלא שמעתם את כל הגידופים שיצאו לי מהפה במהלך הקר”

“בגב הספר רשום "זה לא הולך להיות סיפור אהבה קיטשי..." אז אין אמת בפרסום. הסיפור והדמויות צפויים מאוד, מצועצעים (כמו פלסטיק או סילקון, ממש לא יהלום), מושלמים מדי. לחיוב אציין שזה סיפור שנכתב על ידי ישראלית ומתרחש בניו יורק ולא הרגשתי זרה או שהסיפור לא מתאים לתפאורה סביבו. גם העריכה טובה. גם כריכת הספר, הכחולה נוגה, לא זאת המפורסמת כאן, נעימה מאוד. אולם עיקר הבעיה היא בסיפור והדמויות: היא מושלמת”

“זה ספר השני שאני קוראת של אדלר, וכמו הראשון הוא חביב. שלא כמו הראשון, כאן הגיבורים אינם מושלמים וזו נקודה לחיוב. יש עלית מדרגה (קטנה) מהספר הראשון ובכל זאת הסיפור לא מחדש ודיי צפוי. אפשר לוותר.”