ביקורת ספרותית על פוקר פייס מאת מיכל אדלר
ספר טוב

---

לי זה הספר הראשון שאני קוראת של מיכל אדלר.

הספר הגיע אלי דרך ממליצה שהצליחה להכניע אותי, כשבמיוחד ידוע לה שהז'אנר של רומנים, הם לא בדיוק כוס התה שלי.

ברומן הנוכחי ישנם שני שחקנים עיקריים:

נייק פרייס-עיתונאי בעיתון "וגאס ניוז" בלאס וגאס, שבז לכל מה שקשור לכסף, לממון ואותותיו לצד ג'וליה פיין, בעלת נוף יפה לעיניים וחברת הפקות גדולה וידועה.

במסגרת הכתבות שכותב מר נייק פרייס, הוא מחליט לקחת סיכון שאפתני, ולכתוב כתבה לא אוהדת על הגב' ג'וליה פיין, שבדרך כלל התקשורת והכותרות בעיתונים עוטפים אותה באהבה והערצה.

עם פרסום הכתבה ג'וליה לא מוותרת, ומחליטה לצאת לעימות ישיר מול העיתונאי... ומכאן והלאה וכמו שרובנו יודעים השמים הם הגבול...

בעקבות הכתבה, נייק פרייס נאלץ לעמוד מול הצעה שלא ניתן לסרב לה, וכך החיבור ביניהם מכניס אותם למרקחת לא פשוטה.

מלבד הליבה של הרומן, ב"פוקר פייס" מיכל אדלר נוגעת בנושאים נוספים כגון: פחד, קנאה, הון ושלטון.

בנוסף לנזכר לעיל, הקורא ימצא את עצמו מציץ לעולם עסקי "השואו פרודוקשן", לצד מלחמה בלתי פוסקת, בין הרציו לעולם הרגשות, שבמעמד הנוכחי הוא פרוס על שולחן ענק, מול עולם שמכתיב את צעדי בני-האדם.

תוך כדי התקדמות הקריאה הדמויות מתערטלות בפני הקורא ובמקרה הזה תרתי משמע...

אני מרשה לעצמי לצטט מעמוד 232 קטע שאהבתי: "הניצחונות שלנו זמניים, חולפים. אנחנו מבזבזים יותר מדי זמן בלפחד מטעויות שאנחנו עלולים לעשות ולבסוף מצטערים על שלא העזנו. אנחנו תמיד מפסידים".... "כמו הימור בקזינו לא משנה כמה תרוויח בסוף תמיד תפסיד"...

לשתי הדמויות יש סודות. מה הם מסתירים? איך תסתיים השנאה ביניהם? מה נייק מסתיר ולמה הוא עוטף את עצמו בשכבות? האם נייק וג'וליה מצליחים להסיר את המסכות?

זו עלילה על אישה דעתנית ובעלת ממון, שמתגמשת כספגטי לתוך מים רותחים וממולחים... האם היא הופכת להיות על-דנטה?

אישית אני לא מתה על נשים רכרוכיות, אבל מי אני שאשפוט את ג'וליה אחרי שנחשפתי לעברה וילדותה.

הרומן מחולק לפרקים קצרים, שכל פרק מסופר מנקודת ראות של אחת הדמויות. אני אוהבת את סגנון הכתיבה הזה, ובמיוחד שהוא משולב בדיאלוגים מושחזים ולעיתים אף משעשעים.

מיכל אדלר בסגנונה הייחודי מכתירה בהצלחה רבה, ובגובה העיניים, גם קמצוץ של תבליני מתח, שהופכים את הבלילה לקצבית ותוססת.

אין ספק שהכתיבה של מיכל אדלר, מצליחה לקחת את הקורא למחוזות קצת אחרים, ואותי במיוחד מהסיבה שהזכרתי בתחילת סקירתי.

אני מודה שלעיתים הייתה לי תחושה שקטעי הארוטיקה חזרו על עצמם, ולא תמיד התחברתי לעולם "חסר ההיגיון" של ג'וליה, ולמרות זאת, אחזה בי הסקרנות.

כן אני בהחלט מאשרת שנותרתי מסוקרנת.

מעניין מה יקרה בהמשך לאחר ש"כול" המסכות ייפלו והקלפים ייחשפו לחלוטין.

את התשובה לכך ייתכן שנקבל בספר הבא שנקרא: "מלכה לב אדום", וגם אז לא בטוח שהאמת תיחשף...

בשורה התחתונה חגיגה לאוהבי הז'אנר.

מומלץ ומסקרן ויש למה לחכות.

לי יניני

נ"ב: לא ספויילר...
לא לחינם הספר נקרא "פוקר פייס".
הביטוי POKER FACE זוחל לא פעם לשפה היומיומית שלנו.
ידוע שאנשי "הפוקר פייס" הם אנשים שאינם מסגירים את מחשבותיהם, ותמיד, אבל תמיד, יחזיקו את הקלפים קרוב לחזה.
מאתגר ומסקרן לפצח את אותם אנשי "הפוקר פייס".
האנשים האלה נמצאים כל יום לידינו מי בעסקים ומי בפוליטיקה...

» ביקורות נוספות של לי יניני
» ביקורות נוספות על פוקר פייס