במדור הראשון של <mark>אלכסנדר סולז'ניצין</mark> מיירט ישירות את התקווה ומחייה אותה מחדש כמו עשב רענן ובכל זאת, העלילה נדמית כירידה מודעת אל מעגל ביניים עדיין מחוץ לתופת אלא אל הפרוזדור האפור, הקר שבו נשמרים ה-״נבחרים״. הרגשתי חלק מהוויה של בית הכלא הסובייטי. יש כאן הדהוד ללימבו של דנטה רק שמתכנן המדורים היה השטן בעצמו ולא האל או בנו. כאן, לא התופת הבוערת, אלא הלימבו, אותו מקום שבו התודעה צלולה דיה כדי להבין את

זהו אמנם ספר שלא מוכר בארץ, בעיקר לא בקרב צעירים.

<mark>סולז'ניצין</mark> שירת בצבא האדום ונשלח למחנה עבודה (ארכיפלג גולאג), שם השתנתה תפיסתו לחלוטין. הוא החל לאסוף עדויות ותיעודים ממעל 700 איש שונים, בתקווה שאם ישרוד, יכול להוציא את האמת לאור. ספרו, בעל שלושה כרכים, אינו ספר קצר, אבל שווה את ההשקעה. הוא מתאר את המציאות היום יומית בברית המועצות בצעירותה ועד מותו של סטאלין, בעיקר. מהטרור הפסיכולוגי ברחובות,

באוסף הזה 3 סיפורים, הראשון הוא יום בחיי איוואן דניסביץ', הלא הוא שוחוב, הלא הוא איוואן דניסיץ'. למה ריבוי השמות? נו, באמת.

136 עמודים מכילים את הסיפור הראשון, הבורא מיקרוקוסמוס של חיים בסיביר. אם היה צריך לתת שוב שם לסיפור דנן צריך היה רק להוסיף מילא אחת: יום אחד מופלא בחיי איוואן דניסביץ'. ולמה מופלא? טוב שאתם שואלים, משום ששוחוב דווקא קם בבוקר החשוך והקפוא בינואר, גופו כואב ודואב, כל רצונו ל

השנה בערך 1953, העונה חורף מקפיא, הטמפרטורה מינוס 31 מעלות, המקום – מחנה מעצר בצפון רוסה. אנו מתלווים ליום אחד לאסיר איבן דניסוביץ' שוחוב אשר נקלע על "בגידה במולדת" ויושב כבר 9 שנים ללא צפי לשחרור. איבן דניסוביץ' כבר למד להסתגל לתנאי המחיה הקשים, יודע איך להסתדר עם התזונה הדלה, איפה לחסוך באנרגיה, איפה להפך לעבוד קשה. למרות התנאים הקשים אפשר להגדי שאיבן דניסוביץ למד לחיות חיים מלאים בזכות אופיו הט

הספר נכתב בין השנים 1963-1967 ועוסק בשנת 1955. הספר נכתב לאחר חמישים שנות קומוניזם, צורת חיים שהחלה לאחר מהפיכת 1917 בברית המועצות והשנה בה בחר <mark>סולז'ניצין</mark> לתארך את סיפורו היא אך שנתיים מאז מות הרודן הרוסי האכזר יוסף סטאלין.
כדאי להתחיל סקירה זו של ספר עב כרס זה ולומר בפשטות כי מדובר בשיר הלל לאדם. ספר יפה שההומניזם נשזר בו כחוט השני ונוטף ממנו כדבש. ספר נעים לקריאה ומומלץ בחום רב גם למי שנרתע מס

בעקבות ״אגף הסרטן״ המשובח החלטתי לנסות עוד מכתביו אבל התאכזבתי מאוד הפעם, יתכן שהשילוב של הנבירה המוגזמת והמייגעת בחיי היום-יום (הלא מאוד מעניינים) של האסירים בתוספת לכמות אינסופית של דמויות המבלגנות את העלילה לעייפה ביחד עם תרגום מיושן הכבידו עליי, התעייפתי ונטשתי אותו בדיוק באמצע, אולי עוד אחזור אליו, אבל זה פשוט לא זה...

ספר חזק וקשה המתאר את המציאות בברה"מ בשנות ה-20 עד שנות ה-50 של המאה ה- 20, מבחינת המחנות - הגולגים.
החל מהמעצר והחקירה, בתי הכלא, פסק הדין וחיי המחנות.
מציאות קשה של פגיעה והשמדה של מיליוני אזרחים בידי ארצם.
נכתב ע"י אדם שהיה שם וחווה על בשרו את איימי המחנות