“מקובל לחשוב שנשים מבקשות יחסים עם מחוייבות וגברים ינסו בכל מאודם להתחמק ממנה. מקובל לחשוב שנשים הן "מכילות" (מילה מאוסה), אוהבות ותומכות בבן זוגן אך, אויה, אינן מקבלות את אלה בחזרה. מקובל לחשוב שנשים זקוקות להוכחת אהבה מתמדת מצד בני זוגן ורצוי שזה יהיה בשיחות נפש, בעוד גברים משתעממים מ"שיתוף" וסיבוך. מקובל לחשוב שנשים זקוקות לקשר חם ואוהב (חיבוק) וגברים מעדיפים מין יש עוד הרבה קלישאות בתחום”

“ספר חמוד וקצר, לא מתיימר ולא פלצני. הספר ידבר בעיקר לגברים שביננו, והוא מתאר חוויות של ליצן-עצוב שבעצם די אבוד בעולם של המבוגרים. לעיתים מצחיק, לעיתים טרחני, אבל מחזיק את הקורא. הסוף נראה כמו dead-line oriented , ויש בו טעם של החמצה. אני נהניתי.”

“בפועל, קראתי מהספר הזה רק 5 עמודים והבנתי שהוא לא בשבילי. לא הצלחתי לעקוב אחרי הסיפור. ומאוד תסכל אותי שהסופר משתמש בהמון הערות ביניים (כלומר בין שני מקפים) שהן כל כך ארוכות שכבר שכחתי מה ההתחלה של המשפט. לוודא שאני לא מפסידה כלום דפדפתי 100 עמודים קדימה וראיתי שהמצב לא משתנה. הסופר גם משתמש ביותר מידי תיאורים ארוכים ונסיונות ליצור שפה גבוהה שפשוט לא זורמת. או שזו אשמת התרגום? פחות נראה לי. בכל א”

“הסיפור האישי של הנס מסופר בצורה רדודה מאוד, וגם בתאורי הפרידה ה"קשים" הסופר פוטר עצמו בלומר לנו שהוא שתק. העיר ניו יורק מתוארת מזווית באמת אחרת אך הסיפור יכל היה להתקיים במקום אחר גם כן. שורה תחתונה אם זה הספר היחיד בסביבה אז תקראו אך אם אתם מוגבלים בזמן תבחרו ספר אחר.”

“מקובל לחשוב שנשים מבקשות יחסים עם מחוייבות וגברים ינסו בכל מאודם להתחמק ממנה. מקובל לחשוב שנשים הן "מכילות" (מילה מאוסה), אוהבות ותומכות בבן זוגן אך, אויה, אינן מקבלות את אלה בחזרה. מקובל לחשוב שנשים זקוקות להוכחת אהבה מתמדת מצד בני זוגן ורצוי שזה יהיה בשיחות נפש, בעוד גברים משתעממים מ"שיתוף" וסיבוך. מקובל לחשוב שנשים זקוקות לקשר חם ואוהב (חיבוק) וגברים מעדיפים מין יש עוד הרבה קלישאות בתחום”

“ספר חמוד וקצר, לא מתיימר ולא פלצני. הספר ידבר בעיקר לגברים שביננו, והוא מתאר חוויות של ליצן-עצוב שבעצם די אבוד בעולם של המבוגרים. לעיתים מצחיק, לעיתים טרחני, אבל מחזיק את הקורא. הסוף נראה כמו dead-line oriented , ויש בו טעם של החמצה. אני נהניתי.”

“בפועל, קראתי מהספר הזה רק 5 עמודים והבנתי שהוא לא בשבילי. לא הצלחתי לעקוב אחרי הסיפור. ומאוד תסכל אותי שהסופר משתמש בהמון הערות ביניים (כלומר בין שני מקפים) שהן כל כך ארוכות שכבר שכחתי מה ההתחלה של המשפט. לוודא שאני לא מפסידה כלום דפדפתי 100 עמודים קדימה וראיתי שהמצב לא משתנה. הסופר גם משתמש ביותר מידי תיאורים ארוכים ונסיונות ליצור שפה גבוהה שפשוט לא זורמת. או שזו אשמת התרגום? פחות נראה לי. בכל א”

“הסיפור האישי של הנס מסופר בצורה רדודה מאוד, וגם בתאורי הפרידה ה"קשים" הסופר פוטר עצמו בלומר לנו שהוא שתק. העיר ניו יורק מתוארת מזווית באמת אחרת אך הסיפור יכל היה להתקיים במקום אחר גם כן. שורה תחתונה אם זה הספר היחיד בסביבה אז תקראו אך אם אתם מוגבלים בזמן תבחרו ספר אחר.”