“דווקא בסוף הספר, הסופר (חיליש) מואיל בטובו להסביר את טיב הספר. הוא מסביר שם אחרי שמפרט מה קרה איתו במלחמה ולאיפה התגלגל, שפגש בבנו הצעיר של נושא הספר- ר' תנחום. הוא מן הסתם העביר בו תחושת נוסטלגיה כלשהי, ועם העובדה שמשפחתם של שניהם רובה ככולה נספתה, הם נפרדו לשלום, רק שליחיאל נותר רושם עז- שהספר הזה הוא פריו.
עיקר הספר מתמקד בר' יחיאל. שלומיאל יתום שמוצא את עצמו נישא בדוחק לאיזו מישהי "מכוערת"”
