הביקורת נכתבה ביום שבת, 23 בדצמבר, 2023
ע"י oziko
ע"י oziko
דווקא בסוף הספר, הסופר (חיליש) מואיל בטובו להסביר את טיב הספר. הוא מסביר שם אחרי שמפרט מה קרה איתו במלחמה ולאיפה התגלגל, שפגש בבנו הצעיר של נושא הספר- ר' תנחום. הוא מן הסתם העביר בו תחושת נוסטלגיה כלשהי, ועם העובדה שמשפחתם של שניהם רובה ככולה נספתה, הם נפרדו לשלום, רק שליחיאל נותר רושם עז- שהספר הזה הוא פריו.
עיקר הספר מתמקד בר' יחיאל. שלומיאל יתום שמוצא את עצמו נישא בדוחק לאיזו מישהי "מכוערת". מעבר לזה, ההתחלה, אין משהו מפוצץ. רוב הספר עוקב אחרי ההתנהלות שלו בחצר החסידית אלכסנדר ואת החיים שלו בצל האישה שעוד מההתחלה נכפתה עליו. התיאור הכללי עוסק בחצר החסידית ובחסידים שלה. המון ציטוטים ואיזה מין הלך רוח ששייך דווקא לחסידים שאולי יכול להכביד על אי אלה מהקוראים, אבל אם עברתם את עגנון וסיפרתם שאתם אוהבים אותו, את ר' תנחום בטח שתאהבו.
עם היובש והחוסר בדרמות גדולות ולמרות שניכר שהסיפור הוא בדווקא לקוח מזיכרון ישן, עדיין יש בו את הקסם שלו.
יחיאל הופר הוא סופר ומשורר שמעולם לא שמעתי עליו. אבל אני משתדל לעבור בין הרבה מאותם אלה שכבר פחות נתקלים בהם, גם אם אני לא ממש מנציח אותם בצורה עמוקה. אחרי הכל גם הפשוטים שבהם, מביאים משהו הרבה יותר עוצמתי וזוהר גם מאלה היותר מוכרים.
6 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
oziko
(לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה לך חני!
אני משער לעצמי, הוא יותר ספר זיכרונות מאשר סתם רומן יפה
|
|
|
חני
(לפני שנה ו-8 חודשים)
תודה שהבאת עוז, הפעם לא התחברתי.
|
|
|
oziko
(לפני שנה ו-8 חודשים)
אני עדיין במגמת חיפוש וקנייה עמיחי, אם יש לך עוד שמות או המלצות יותר מאשמח
|
|
|
עמיחי
(לפני שנה ו-8 חודשים)
אני מזדהה עם הקריאה המשימתית שלך :-)
|
6 הקוראים שאהבו את הביקורת
