חנה ליבנה

חנה ליבנה

סופרת


אתר אינטרנט: האתר של חנה ליבנה
» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (52):
ילדותי, רמת קריאה 26, הספרייה העברית בברלין, רשימה, ספרים מצחיקים, ספרים לגילאי 8-9 שאהבתי, נעה, ילדים, רמת קריאה 27, הצמידשל אופירה, רמת קריאה 25, יומני קריאה, נוער, ילדים 8-12, ספרים שקראתי...., מומלצים לילדים, מדף הספרים של אמיר (ילדים ונוער), רשימה, ספרים חדשים למכירה במחירים זולים., עוד ...
1.
אל הדס ואל בני כיתתה מצטרפת אלין, ילדה שמשפחתה עלתה מצרפת ואביה יהיה מעתה הווטרינר של המושב. הוריה של הדס מצניעי לכת, כמעט נזיריים; קירות ביתם חשופים ואפילו את הנרקיסים שקיבלו שתלו מאחורי הבית. הוריה של אלין אוהבי אמנות, ביתם מלא ספרים, שולחנם מקושט והם מתנשקים בפתח המכולת למרבה הזעזוע של בני המושב. בני כיתתה של הדס צוחקים לאלין, מחקים את מבטאה ואת הילוכה, אבל גם מנסים להתקרב אליה. אבל ה"צרפתייה" מעדיפה את הדס, היודעת לראשונה מהי "החברה הכי טובה". האם תחזיק החברות הזאת מעמד? ואם לא, מה יהרוס אותה? סיפור רב עוצמה על תחילתה של התבגרות ועל נזקיה. "החברה שלי אלין" הוא ספרה השלושה-עשר של חנה ליבנה. מיועד לגילאי 11 ומעלה....

2.
"טל גימל מתכננת משהו נגדי, אולי אפילו להרוג אותי." "למה להרוג אותך?" שאל גדי. "כי אני שמנדוזה עירונית מאשדוד גונבת בנים..." מספרת דפנה לגדי. והוא מציע להן "את יכולה להפתיע בהפוך, להחליט למשל שלהיות לא - מקובל זה הכי טוב... אולי תקימי ארגון של הלא - מקובלים, ארגון שכל מי שרוצה להצטרף אליו צריך להוכיח ולהצהיר שהוא לא - מקובל!" האם יקימו הילדים ארגון כזהו ומי ירצה להירשם אליו? ואולי די במחשבה על הקמת הארגון כדי לעזור לדפנה? ארגון הלא - מקובלים הוא סיפור רגיש ומרתק על הקושי לקבל את החדש והאחר ועל הרצון להרגיש שייך. חנה ליבנה כותבת ספרים לילדים ונוער ועוסקת בהנחיית סדנאות לכתיבה. בין ספריה לבני הנוער: הבול, ילד אמיתי, סבתא של טרזן, מין גיל כזה. זכתה בפרס זאב ובפרס פניה ברגשטין....

3.
ילדה יהודיה בעיראק חולמת להגיע לארץ ישראל. השנה היא 1970, בבגדד כמעט ולא נשארו יהודים ואלו ימיה האחרונים של הקהילה היהודית בעיראק. ללא היסוס ובאומץ היא עוזבת את ביתה, הוריה וחבריה בגנבה, תוך סכנות היא מנסה להגיע לארץ עליה חלמה. גם בארץ מצפים לה קשיים רבים. ללא הוריה, היא מופרדת מאחיה, רחוקה מכל מה שהיא מכירה, אבל לא מאבדת את החלום שלה, להיות ישראלית. זהו סיפור על חלום, הרפתקאות ועקשנות של ילדה אחת קטנה שלא ויתרה. זהו סיפורה האמיתי של ז'קלין שליים-קירי, שנולדה בבגדד ב-1961 ועלתה לארץ ב-1971. ז'קלין נפטרה בשנת 2008 והותירה אחריה בת, בעל, משפחה וחברים אוהבים. ...

4.
"ספינת הפירטים החלה להתנועע מצד לצד. הופ לצד אחד, הופ לצד שני. ופתאום עשתה סיבוב שלם. 'זה נהדר!' קרא אפו והביט לימינו. אבל תמר לה היה שם. כשהרים את ראשו ראה את תמר לח עף באוויר ונוחת ישר על גג רכבת שעברה שם." אפונת הדבש, וחבריו כלנית היפה ותמר לח, מיצרים לעצמם הרפתקאות מטורפות ומצחיקות. האם יזכו בפרס נובל לשלום? מה יקרה לתינוקת החטופה? מי הציירים הגדולים בעולם? ומי הם רונית נהגת המונית וארז הטייס? כל אלו, ודברים נוספים עליזים, עצובים ונפלאים בספר: "הרפתקאות מטריפות במיוחד"...

5.
"ופתאום על תעודה אחת ראיתי את השם שלי. הידיים רעדו לי קצת, זאת היתה תעודת הלידה שלי, היה כתוב השם אלון, ושם המשפחה, אשכנזי, ואיפה נולדתי. וזה נתן לי רעיון לעבודת השורשים האמיתיים שלי". אלון לא יוותר, הוא חייב לפתור את תעלומת הוריו האמיתיים. לעזרתו באה טלי, בת דודתו, וביחד הם יוצאים למסע בלשות. המסע עוזר לאלון להתגבר על קשייו, להרגיש מקובל יותר ואולי אפילו למצוא אהבה....

6.
"ופתאום הייתי יפה. השמש האירה על השיער והעיניים שלי, והייתי קצת אחרת, הייתי ילדה עם צמה שצריכה להיות עצובה, כי טוב לה להיות עכשיו עצובה, כי מי שאמא שלו מתה צריך להיות עצוב, מאוד" ימים קשים עוברים על אביגיל, והיא נשארת רחוק מהבית ומאביה אצל הדודים בעיר הרבה יותר משחשבה. אבל בעיר היא פוגשת את טליה ואת סבתא שלה, ובעזרתן היא לומדת שיש דברים שאפשר להתאמץ ולשנות, ויש דברים שצריך להשלים עימם....

7.
אמא שלי בהריון. אני יודע את זה כי היא ספרה לי. "יש לנו תינוק בבטן," היא אמרה, "אח או אחות בשבילך." הסתכלתי על הבטן שלה ולא ראיתי שם כלום. "איך הוא נכנס לבטן ?" שאלתי. "שאלה טובה," אמרה אמא וחייכה, "שאלה נהדרת, טוב ששאלת." אמא מתקשה להסביר, אבל בסוף ליאור מקבל את ההסבר הנכון. סיפור משעשע העונה על השאלות המטרידות ילדים בני 8 - 3. ההסברים מקצועיים ומדויקים, משולבים בסיפור משעשע ומומחשים באיורים מיוחדים במינם, ההופכים את הקריאה בספר לחוויה....

8.
9.
"דור חמוד במיוחד, ואולי לכן מתחשק כמעט לכל אחד לחבק ולנשק אותו, או לפחות לצבוט לו בלחי." מה קורה כאשר דור, ילד בן חמש, מאוד-מאוד מתבייש? דור לומד להתגבר על ביישנותו, ולומד לקבל את אהבת הסביבה אליו....

10.
"רצתי ועמדתי מול הקבר. זר פרחי שדה רענן היה מונח עליו. הבטתי בזֵר, ושוב משהו משך אותי, הפעם לכיוון הכנרת. הלכתי אל המזח, הבטתי במים ובקרני השמש המרקדות עליהם. הכול היה שקט, הצעדים פסקו, אפילו ציפורים לא צייצו. אני כנראה משתגעת, חשבתי לעצמי. אימא שלי צודקת. פתאום שמעתי מתוך המים קול." לאגם שגרה על יד הכנרת, יש כוחות מיוחדים. למה אמהּ מתכחשת להם? מדוע הוריה משתתקים כשהיא מתקרבת? ואיך כל זה קשור לעברהּ של המשפחה? אגם, ילדת טבע שמחה ושחיינית מעולה, מגלה בתחילת גיל ההתבגרות שהחיים מסובכים משחשבה. אבל היא אינה מתכוונת לשתף פעולה עם השתיקות בבית ומחליטה לפענח את הסוד. נועה ונמרוד — בני הדודים שבאו לבקר בחופש, וליהיא חברתה — מתגייסים לעזור לה. בנוף הכנרת, בצל התמרים, חווים הילדים אהבות, סכנות וגילויים שמשנים אותם חנה לבנֶה -ילידת יבנאל, כתבה עד כה חמישה־עשר ספרים לילדים ולנוער. ספרה "הבול" זכה בפרס זאב וספרה "ארגון הלא מקובלים" נבחר למקום השלישי במצעד הספרים של משרד החינוך. כיום היא מעבירה סדנאות כתיבה לילדים ולמבוגרים, ונפגשת עם ילדים ובני נוער בבתי הספר....

11.
"אבל אני הילדה הכי טובה," בכתה דנה וברחה מהחדר, כשאחיה הקטן חזר מלוכלך מהגן, ובמקום נזיפה קיבל נשיקה. מה יקרה לדנה, הילדה הכי נקיה בגן ואולי אפילו בעולם כולו, האם תשאר נקיה או אולי לא?...

12.
"בלילה נערך קומזיץ סביב המדורה. האווירה היתה מיוחדת, כאילו עמוסה חלומות ומחשבות. ניקי הרגישה צורך שמישהו אהוב יביט בה ויתעניין בה. אמנם רועי יושב לידה, והוא נחמד ועליז, אך אינו מעורר בה התרגשות..." סיפורם של ניקי ואילה, רועי ויובל, דנה ואפרת, נועה וארז, ושאר בני הכיתה המתקרבים בשנת הלימודים החדשה אל גיל ההתבגרות ואל הבעיות שהוא מעורר: שינויים גופניים ראשונים, יחסים בין בנים ובנות, מסיבות, פופולריות ופחדים, הנפתרים בעזרת אמה של אילה, שהיא יועצת מין. דפדוף מהיר בספר ירקיד את הדמויות שעל דפיו. בספר איורים ורשימת כתובות-עזר. גילה ברונר ילידת גבעתיים. יועצת מין בכירה, מוסמכת ברפואה קהילתית, מרצה באוניברסיטאות ובמסגרות רפואיות, חברת הנהלה באגודה הישראלית לתכנון המשפחה. חנה ליבנה ילידת יבנאל. בוגרת ספרות עברית וייעוץ חינוכי באונ' תל אביב. מורה לחינוך מיוחד, מנחה בחוגי כתיבה יוצרת לנוער ומחוננים, כותבת שירה וסיפורת לכל הגילים....

13.
14.
אל תכבו לי את האור, חיבוק מיוחד לילדים נהדרים במיוחד, שיהנו לשמוע ולראות את החתול במיטה, ההיפופוטם שלא נרדם, הנחש הקטן, ועוד שירים שאוהבים ולא שוכחים....

15.
"על מה את מסתכלת?" שאלה אמא. "על המגפים" אמרה גילי והביטה אל מתחת לשולחן. אני רוצה לראות אם הם ורודים גם כשלא רואים אותם". המגפים החדשים של גילי ורדים וזוהרים. היא גאה בהם מאוד ולא מוכנה להפרד מהם גם כשהם כבר לוחצים ומכבידים עליה. מה קורה לגילי ולמגפים הורדים שלה, על כך תקראו בספר....

16.
"...ואני נזכרתי פתאום בפרת הברזל של חלומות ילדותי, שקרני הברזל הענקיות שלה היו רודפות אחרי אמא שלי, לילה אחר לילה. כל השנים מאז הטעיתי אותה, שתיתי קפה בבתי הקפה המתאימים, שכבתי עם גברים כדי שלא אצטרך להביט בהם, התחתנתי, נכנסתי לדכאונות, התרוצצתי מרמזור לרמזור, וכל הזמן הפרה היתה שם, מחכה שאעצור כדי שתוכל סוף סוף לנגוח..." שבעה עשר סיפורים קצרים שעבר והווה שזורים בהם, שהקול הפנימי והקול החיצוני מתערבים זה בזה, שהעלילות המתנהלות בשני המסלולים מצטלבות אחת בשנייה. סיפורים המשרטטים ברגישות ובתבונה תמונות חיים כואבות, אוהבות, משעשעות ומעל לכל ישראליות מאד, שניחוחות עולם הילדות ומשברי עולם הבגרות נשקפים מהם....

17.
18.
19.
מדי יום במשך שבוע, נוסעות אם ובת ממרכז הארץ לגליל. הנופים החולפים על פניהן, השירים, המראות והזיכרונות הופכים את נסיעתן למסע במרחב ובתודעה. זהו מסע פרידה מאמא וסבתא, מסע שנולד מהרצון לבודד שעות, יום, שבוע, מתוך הזמן שעבר. לגלות מדוע הסבתא צמה פעמיים בשבוע ובוכה ימים שלמים? מדוע היו צעקות, מריבות ובכי בנסיעות המשותפות? מה באמת מרגישים כלפי אימא שכבר לא אותה אימא ומה היא היתה פעם? מסע בעקבות הילדות, הנעורים והזמן החולף. חנה ובתה האמנית והכוריאוגרפית לילך ליבנה קיימו מופע ספרותי המורכב מניו מדיה שמשלב קטעים מתוך הנובלה "עמודו", על שמה קרוי הספר. במופע הקהל יושב עם אוזניות מול מחשבים אישיים ומאזין לחנה ולילך אשר מקריאות את הנובלה ישירות לאוזניהם של הקהל, הקהל צופה בטקסט במסכים שמולו אשר משולבים בתוכו קטעי וידאו ארט תיעודיים. בכך הן שברו את הקונספציה המסורתית שקריאה צריכה להתבצע לבד ...

20.
אוה היא נערה מאושרת המתגוררת בעיר פיוטריקוב בפולין. יש לה משפחה מלוכדת ואוהבת, יש לה חברות שאיתן היא אוהבת לשחק, לצחוק וללמוד, ולפי העוזרת גניה, יש לה אפילו ציפור מזל היושבת על כתפה ושומרת עליה. אך חייה של אוה משתנים ביום אחד כשהמלחמה הגדולה מתחילה. הנאצים פולשים לפולין ונדמה שהעולם משתגע ושכל מה שהיא מכירה משתנה לבלי הכר. הסיפור מלווה את חייה המרתקים והקשים של נערה מיוחדת זו שמנסה להישאר אנושית גם במקומות הגרועים ביותר, שהלימודים בביתו של הפרופסור הפולני שמסתכן בחייו כדי ללמדה בגטו ממלאים את חייה ונותנים להם משמעות, ושכל הרע שקורה לה ולמשפחתה לא מצליח לכבות בה את התקווה ואת האהבה.    חנה ליבנה היא סופרת ומשוררת ילידת יבנאל. הוציאה לאור שמונה עשר ספרים, זכתה בפרסים ספרותיים וספריה נקראים בבתי ספר במסגרת "סל תרבות", "סופר אורח" ו"מצעד הספרים". בספריה המרגשים היא נוגעת בצד העמוק והנסתר שבנפש האדם....

21.
כשההורים של דפנה מכריזים על מעבר לקיבוץ, הם בטוחים שזה הצעד הטוב ביותר. למה לא, בעצם? הרידפנההיאילדהחברותיתואהובה,וכולםיודעים שקיבוץ הוא "גן עדן לילדים"! אבל כשדפנה פוגשת את חבריה החדשים לכיתה, היא מגלה שהמציאות שונה מאוד ממה שהובטח לה. כי כשלא מכירים אף אחד, ומלכת הכיתה הופכת לאויבת, גם לילדה מקסימה כמו דפנה אין הרבה סיכויים להשתלב. ואולי בעצם עדיף בכלל להיות לא מקובל? סיפור רגיש ומרתק על אלימות חברתית, על הקושי לקבל את החדש והאחר ועל הרצון להרגיש שייך....


אם כבר התחלתי לדבר על נושא הבדידות בביקורות האחרונות, ראיתי סרטון שממש ריסק אותי לצפות בו ולהיזכר איך זה חרם: זה סרטון מהתקופה של ימינו - ע... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
את הספר הזה קראתי בכיתה ה' אם אני זוכרת נכון . ספריית בית הספר הייתה המפלט שלי , חברתי היחידה עזבה את העיר ולא היה לי עם מי להעביר את ההפסקות ... המשך לקרוא
היי לכולם! קראתי את הספר הזה בגיל מאד צעיר.. גיל 7. לא הבנתי את הספר הזה, אך עכשיו אני רוצה לתת לו עוד הזדמנות לחדש לי משהו, בנתיים אין ביקורת... המשך לקרוא
קראתי את זה בגיל 11-12 וזה הרס לי את התמימות. JUST SAYING... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב
לא דירגתי את הספר כלל כי אני חושבת שאין מקום לזה. הדמויות [או לפחות המספרת] אנוכיות בצורה שכמוה - הייתי רוצה להאמין - ניתן למצוא רק בין דפי ה... המשך לקרוא
8 אהבו · אהבתי · הגב

עוד ...




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ