» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריו (20):
Wishlist - עיוני,
עבריות,
ספרים שאני רוצה לקנות,
רוצה לקרוא,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
לקריאה עתידית,
מלך,
המלצה אישית,
על השידה (אישי),
פילוסופיה,
גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי,
רשימת קריאה,
מתכנן לסיים/לקרוא בחצי השנה הקרובה,
מסקרנים,
רוצה לקרוא,
ספרים,
ספריית העיון שלי,
לקנות,
היסטוריה,
AS,
עוד ...
|
|
1.
|
|
הפכת הנאורות משחזר לראשונה את ההיסטוריה של תנועת ההשכלה היהודית באירופה במאה ה-18 במלוא היקפה. הספר שוזר את התנועה בתוך הסיפור הכללי של הנאורות האירופית, מברר את הקשרה בכלל התמורות שהתרחשו בעם היהודי במאה זו, מתאר את התפתחותה ההיסטורית של ההשכלה ועוקב אחר הפסערות הפומביות שהיא עוררה. מהפכת הנאורות מתאר את שאיפתם המהפכנית של האינטלקטואלים היהודים המודרניים למעמד עצמאי של דוברים ומעצבי תרבות של החברה היהודית. ואת ההתנגדות האורתודוקסית שקמה להם בקרב משמרי הסדר הקיים. כך התפתחה מלחמת תרבות בין שתי אליטות מתחרות, זו הרבנית המסורתית וזו המשכילית, הביקורתית והחתרנית, שהובילה מהפכה חילונית. אחידותה של החברה היהודית האשכנזית נשברה אחת ולתמיד ונפתח העידן המודרני בתולדות התרבות היהודית. שעמד בסימן של מחלוקות, עימותים ושסעים. מהפכת הנאורות מסתמך על מגוון עשיר של מקורות היסטוריים ונכתב מנקודת המבט של ההיסטוריה החברתית של הרעיונות. הספר עוקב אחר השלבים השונים בהתפתחות ההשכלה, למן המשכילים המוקדמים ועד לגיבוש התנועה בשנות השמונים ולקריסת מוסדולתיה בסוף המאה ה-18. הוא בוחן כיצד צעדה ההשכלה על קווי התפר שבין המסורתי למודרני וכיצד ניווטה את ראשית מסעם של היהודים בעולם הולך ומשתנה. פרופסור שמואל פיינר הוא ראש המחלקה לתולתדות ישראל, וראש הקתדרה לתולדות היהודים בפרוסיה, באוניברסיטת בר-אילן, בין מחקריו הקודמים: השכלה והיסטוריה, תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית, ירושלים תשנ``ה; ספר המצרף של יצחק אייזיק קובנר, כתב מחאה משכילי מהמאה התשע-עשרה, ירושלים תשנ``ח....
|
|
2.
|
|
שורשי החילון מתאר את ראשיתו של אחד התהליכים ההיסטוריים החשובים ביותר בתולדות היהודים מאז המאה ה-18 ועד ימינו. המרידה בנורמות הדתיות ובמשמעת שדרשה האליטה הרבנית, הביקורת הדאיסטית והמתירנות הדתית של יחידים ושל קבוצות – כל אלה שינו לבלי הכר את מפת החברה היהודית ותרבותה. מצב זה גרם לכך ששאיפות לשחרור מעול הדת התנגשו עם תחושות החרדה של נאמני המסורת. שורשי החילון מבקש להשמיע את קולם של גברים ונשים שהטילו ספק באמונות הדתיות והשתוקקו לנצל את האפשרויות הרבות שפתח בפניהם הכרך האירופי. יחד עם זה, הוא גם קשוב לזעקתם של מי שהיו משוכנעים ש'העולם הישן' בא אל קצו במשבר נורא של אובדן האמונה ושל אנרכיה מוסרית וגינו בחריפות את 'כת האפיקורסים'.
במהלך המאה ה-18 הלכה והתחדדה ההבחנה בין יהודי 'העולם הישן' ליהודי 'העולם החדש', ובין 'קהל המאמינים' – המקבלים על עצמם את ההנהגה הרבנית – לבין המיעוט שהלך והתבלט בהדרגה של 'היהודים האופנתיים' ו'היהודים החופשיים'. הבחנה זו קבעה כבר בשלב מוקדם זה את מִתווה הפילוג הפנימי בחברה היהודית באירופה. התִרבות המודרני, המתירנות ובוודאי אימוץ ההשקפה הדאיסטית, המכחישה התגלות והשגחה, התפרשו לא רק כמרד באלוהים אלא גם כחצייה של גבולות הזהות היהודית המפרידים בינה לבין חברת הרוב הנוצרית וכצעד מתריס של המרה תרבותית. זהו מחקר מקיף ראשון על סוגיה מרכזית זו....
|
|
3.
|
|
גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי היא סדרת חיבורים מונוגרפיים על חייהם וכתביהם של האישים הבולטים בתולדות ישראל בשדה המחשבה, ההלכה והתרבות. החיבורים מתרכזים בשני תחומים: תולדות החיים והסיפור האנושי, תוך הדגשת חשיבותה של האישיות על רקע זמנה ומקומה. והיצירה הספרותית והרוחנית, תוך הדגשת תכניה, תרומתה הייחודית והשפעתה לדורות. החיבורים עוסקים באישים שפעלו למן העת העתיקה ועד המאה העשרים. מטבע הדברים, לא נכללו בסדרה כל גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי אלא דמויות נבחרות, שתרמו תרומה מכרעת לתרבות ישראל וטבעו חותם ניכר לדורות. "משה מנדלסון" סיפור חייו של הפילוסוף מברלין, היהודי המפורסם ביותר במאה ה-18, פותח צוהר לאתגרים שהעמיד העידן המודרני בפני היהודים. הגותו מציינת את ראשיתה של מחשבה יהודית הומניסטית וליברלית המבקשת לקדם ערכים של סובלנות דתית ושל חברה רב תרבותית המפרשת את היהדות לפי אמות מידה רציונליסטיות ומוסריות. הביוגרפיה הנוכחית נכתבה תוך הקשבה לקולו הגלוי והסמוי של מנדלסון, והיא חושפת את המתח הטרגי שבין הלוחם הליברלי של הנאורות לבין האדם שידו קצרה נוכח כוחן בגדול של קנאות ודעות קדומות....
|
|
4.
|
|
מלחמת התרבות שבין מודרניסטים לשמרנים ואנטי-מודרניסטים על אתוס הנאורות, על היחס לערכים הליברליים וההומניסטיים, ועל עיצובם של החברה, החינוך ו´היהודי החדש´, היא פרק היסטורי מתמשך ולא חתום בתולדות היהודים. תנועת ההשכלה, שנגעה בעצב הרגיש של הקיום היהודי בעידן תמורות והרעידה אותו מנקודת מוצא של מיעוט בשל תודעה חלוצית של מתקני עולם, היא גם שעוררה את פולמוסי התרבות הראשונים.
תולדותיה של תנועת ההשכלה בעידן הפריחה שלה ביהדות מזרח אירופה במאה ה-19 משוחזרים בספר הזה במבוא כללי ובעשרה פרקים, שכל אחד מהם משמיע קול אחר בתנועה רבת הפנים הזו. מתוארים בו חוויות היסוד של אנשיה, תודעתה העצמית והערכים המכוננים שלה, כמו גם העימותים עם אויבי ההשכלה האורתודוכסים ועם המשכילים ´המזויפים´ הועמדות המגוונות של המשכילים עצמם. כדי לעמוד על משמעותה ההיסטורית של ההשכלה, להגדיר ולהבין את תוכנית המודרניזציה המיוחדת שהיא הציעה ולהעריך את עוצמת המהפכה שנשאה בכנפיה, משחזר הספר את חוויות החיים של המשכילים, הכרוכות בהמרה תרבותית, במאבק ללגיטימציה ובפילוס ´דרך שלישית´ בין שמירה קנאית על חומות המסורת ובין תירבות קיצוני והתבוללות, ומפענח את תודעתם העצמית כפי שהיא התבטאה בשיח, ברטוריקה ובסיסמאות האופייניות של ההשכלה.
שמואל פיינר הוא פרופסור להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר אילן וחוקר תולדות תנועת ההשכלה ביהדות אירופה במאות ה-18 וה-19. בין ספריו הקודמים: השכלה והיסטוריה, תולדותיה של הכרת עבר יהודית מודרנית (תשנ"ה); מהפכת הנאורות, תנועת ההשכלה היהודית במאה ה-18 (תשס"ב); קול עלמה עברייה, כתבי נשים משכילות במאה התשע-עשרה (בשיתוף טובה כהן, תשס"ו); משה מנדלסון (תשס"ה); שורשי החילון, מתירנות וספקנות ביהדות המאה ה-18 (תש"ע)....
|
|
5.
|
|
בקובץ זה מציעים היסטוריונים, פילוסופים וחוקרי ספרות ותיקים וצעירים, כל אחד מהם בתחומו, לבחון מחדש את גבולות השכלה ואת ההגדרות המקובלות שלה, לחדד את ההבחנות בין גווניה ולאתגר את ההיסטוריוגרפיה הקיימת. הסוגיות הנדונות: מה בין תרבות ההשכלה לתרבות הרבנית? מה בין ההשכלה לנאורות הדתית בעולם הנוצרי? מה בין יהודי נמל ומשכילים? מהן הזיקות בין השכלה לאמנסיפציה פוליטית ולרפורמה דתית? ועוד.שמואל פיינר הוא פרופסור להיסטוריה יהודית של העת החדשה וראש הקתדרה לתולדות היהודים בפרוסיה באוניברסיטת בר אילן.ישראל ברטל הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל וראש המרכז לחקר תולדות יהודי פולין ותרבותם באוניברסיטה העברית בירושלים....
|
|
7.
|
|
"באמצע המאה ה־18 [...] נפתח מהלך תרבותי מהפכני ביהדות אשכנז – מפעל בנייתה של תרבות סֵפר מודרנית. מאז, ובמשך כמה עשורים, הוקמה בשדה התרבות של הקהילות היהודיות במרחב הדובר גרמנית ספרייה חדשה. הספרייה הזו העשירה את 'ארון הספרים' היהודי, ביקרה את הספרייה התורנית, ולא אחת קראה עליה תיגר" (מן המבוא לספר).
אסופת המאמרים בכרך הזה מתארת את ההיסטוריה החברתית של רפובליקת הספרים היהודית המודרנית מנקודת מבט חדשה. המאמרים עוסקים בהיבטים שכמעט לא נחקרו עד כה, באמצעות שורה של שאלות הנוגעות למאפייני הטקסטים של ספריית ההשכלה, ליוצריה, למנגנוני הפצתה, לתהליכי התקבלותה ולתגובות שעוררה בחברה היהודית. בין היתר מנותחים במאמרים האופי החתרני של הטקסטים המשכיליים וההנחיות הסמויות שהובלעו בהם על אודות אורחות החיים הרצויים של היהודים; המנגנונים ששימשו את תנועת ההשכלה בייצור הספרים ובהפצתם; דפוסי השיווּק של תוצריה; גיבושו של ציבור הצרכנים; וכניסתם של היהודים לשוק הספרים במרחב הדובר גרמנית. באסופה זו ימצא הקורא מחקרים פורצי דרך על תולדות תרבות הספר היהודי ועל מקומה בהיסטוריה המודרנית של עם ישראל....
|
|
