נלסון רוליהלאלה מנדלה (נולד ב-18 ביולי 1918). נשיא דרום אפריקה לשעבר, ממנהיגי המאבק נגד משטר האפרטהייד. מנדלה נחשב על ידי תושבי דרום אפריקה ל"אבי האומה".אביו, הנרי מגדאדלה מנדלה, היה היועץ הראשי של צ'יף עם הטמבו. עם מות אביו, מנדלה הפך לבן חסותו של הצ'יף והיה מיועד לכהן כצ'יף במקומו בבוא היום. תהליך יישוב המחלוקות בחצרו של הצ'יף השפיע על מנדלה הצעיר, שבחר ללמוד משפטים. הוא החל את לימודיו בפורט הייר, אולם לאחר שהשתתף בשביתת סטודנטים הושעה מהלימודים וסולק מהמוסד. ב?1940 הוא השלים את לימודיו בהתכתבות, התמחה במשרד עורכי דין ביוהנסבורג ונרשם ללימודי תואר שני במשפטים.ב?1942 הצטרף מנדלה לשורות מפלגת השחורים הקונגרס הלאומי האפריקאי (ANC). ב?1944 הוא סייע להקמת ליגת הנוער של ה?ANC. ב?1952 הוא נבחר לרכז המתנדבים בקמפיין ההתנגדות למשטר האפרטהייד. הוא נסע ברחבי דרום אפריקה וארגן פעילות מחאה נגד חוקי ההפרדה הגזעית המפלים נגד השחורים, שהיו הרוב במדינה. הוא הועמד לדין על חלקו בארגון המחאה ונידון לעונש מאסר על תנאי. לאחר מכן הוטל עליו צו הגבלה, שאסר עליו לצאת מאזור יוהנסבורג למשך שישה חודשים. במהלך תקופה זאת הוא טווה תוכנית לביזור מבנה ה?ANC לתאים מחתרתיים.ב?1952 הקים מנדלה, יחד עם חברו אוליבר טמבו, ביוהנסבורג, את המשרד הראשון בבעלות עורכי-דין שחורים בדרום אפריקה.לאחר טבח שארפוויל ב?1960 הוצא ה?ANC אל מחוץ לחוק בדרום אפריקה ומנדלה הוחזק במעצר עד 1961. לאחר שחרורו ירד מנדלה למחתרת, והשתתף בהקמת הזרוע הצבאית של ה-ANC, שנקראה MK ‏(Umkhonto we Sizwe). תחת הנהגתו החלה הזרוע הצבאית במסע חבלה וטרור נגד מתקני תשתית חיוניים של המדינה. ב?1962 יצא מנדלה מדרום אפריקה לאימונים צבאיים באלג'יריה, וארגן אימונים צבאיים לחברים אחרים ב?MK. עם חזרתו הוא נעצר, באשמת יציאה בלתי-חוקית מגבולות המדינה והסתה לשביתות. מנדלה ניהל בעצמו את ההגנה במשפטו. בנובמבר 1962 הוא הורשע ונידון למאסר של חמש שנים. במהלך ריצוי העונש, ב-11 ביוני 1964, הוא הואשם בפעילות חבלנית ובקשירת קשר נגד השלטון ונידון למאסר עולם. מנדלה היה כלוא באי רובן 26 שנים, עד לשנת 1990. במהלך תקופת מאסרו הפך לסמל המאבק באפרטהייד, ושמו התפרסם בעולם כולו. בתקופה האחרונה של מאסרו החל לקיים מגעים חשאיים עם אישי ממשל בכירים, ובהם הנשיא פרדריק וילם דה קלרק. מנדלה שוחרר מהכלא ב?11 בפברואר 1990, לאחר שהוא וחבריו ל?ANC הסכימו להשעות את המאבק המזוין ולקיים משא ומתן עם השלטון הלבן. מנדלה ודה-קלרק הובילו את דרום אפריקה לפירוק משטר ההפרדה הגזעי ולעריכתן של בחירות דמוקרטיות אמיתיות ראשונות ב?1994, שבהן הותר לראשונה לאזרחים שחורים ובני תערובת ("צבעונים") להצביע. על פעילותם זאת זכו מנדלה ודה קלרק בשנת 1993 בפרס נובל לשלום. בבחירות שנערכו בין ה?26 ל-29 באפריל 1994 זכה ה?ANC לרוב בפרלמנט, אולם רוב קטן משני שליש מהחברים הדרוש לשנות את החוקה. ב?9 במאי בחר בקייפ טאון הפרלמנט החדש במנדלה לנשיאה השחור הראשון של דרום אפריקה, כאשר הנשיא היוצא דה קלרק נבחר כסגנו. ההשבעה נערכה למחרת בפרטוריה, בהשתתפות מנהיגים רבים מהעולם, בהם סגן נשיא ארצות הברית אל גור, מזכ"ל האו"ם בוטרוס בוטרוס ראלי, ומנהיג קובה פידל קסטרו. אחת מפעולותיו הראשונות כנשיא הייתה הקמת ועדת האמת והפיוס בראשות חתן פרס נובל לשלום דזמונד טוטו, אשר חקרה את עוולות תקופת האפרטהייד הן מצד השלטון הלבן והן מצד ארגוני ההתנגדות השחורים תוך מתן חנינה למי שהודה בפשעיו. תקופת נשיאותו הוקדשה להקמת חברה שוויונית וצודקת, ברוח של איחוד לאומי ופיוס בין בני הגזעים השונים במדינה. בחודש יוני 1999 פרש מהפוליטיקה. כיום הוא מתגורר באזור שבו נולד, קונו שבחבל טרנסקאי. לאחר פרישתו מן הנשיאות ב?1999 הוא הפך מעורב במספר רב של ארגונים חברתיים וארגונים העוסקים בזכויות אדם. הוא אף זכה במספר רב של תארי כבוד ממשלות שונות על פעילותו הפוליטית והחברתית לאורך השנים. ב?2003 מנדלה נשא מספר נאומים מעוררי מחלוקת, בהם תקף את מדיניות החוץ של ג'ורג' בוש. ביוני 2004 בגיל 85, מנדלה הודיע כי הוא פורש מן החיים הציבוריים. בריאותו הידרדרה בשנים האחרונות ולטענתו הוא רוצה ליהנות מהזמן עם משפחתו ככל שבריאותו תרשה זאת. למעשה, היוצא מן הכלל היחיד הוא התחייבותו למאבק נגד האיידס. ביולי 2004 הוא טס לבנגקוק כדי לשאת דברים בוועידת האיידס הבינ"ל. במהלך ינואר 2005 הודיע מנדלה, כי בנו אף הוא נפטר מאיידס. הנימוק לפרסום היה להגברת המודעות למחלה ושבירת הטאבו המתלווה אליה....

"אני, נלסון מנדלה – שיחות עם עצמי" הוא ספרו האחרון של אחד האנשים החשובים והמרתקים ביותר במאה העשרים ובתולדות האנושות בכלל. נלסון מנדלה, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1993, הוא איש שעשה לכאורה את הבלתי אפשרי. הוא נאסר על ידי שלטון הלבנים בדרום אפריקה וישב בבית הסוהר 27 שנה – ובמקום לצאת משם אדם שבור, מלא זעם ונקמני, הוא הדהים את העולם בהחלטה מנהיגותית יוצאת דופן: להעביר את השלטון בדרום אפריקה מידי הלבנים לידי השחורים, תוך ויתור מודע ואמיץ על נקמה, ובכך להעניק לתושבי מולדתו, דרום אפריקה, תקווה לשינוי. בדרכו הבלתי מתפשרת הוא סימן סוג חדש של פוליטיקאי, כזה שמעז ליישם חשיבה פוליטית מקורית. מתחילת דרכו ועד היום, מנדלה משמש עבור רבים סמל ומופת למנהיג יוצא דופן שמוכיח כי הידברות עדיפה על כוח. בספר חושף מנדלה לראשונה, בגילוי לב ובלי צנזורה, מכתבים אישיים, הקלטות מתומללות של שיחות, קטעי יומן משנות שהותו בכלא, רשימות המתעדות את חייו וזיכרונותיו, ואף רשימות קצרות שכתב בפנקסו האישי. הטקסטים השונים בספר, גם האישיים וגם ההגותיים, מתעדים בגוף ראשון את חייו של מנדלה בצעירותו, בחזית המאבק באפרטהייד, בכלא, בתקופת נשיאותו ובסתיו חייו. הם לוכדים רגעים אינטימיים ואירועים טרגיים מחיי מנדלה (כמו מות אמו ובנו הצעיר), וחושפים מפגשים מרתקים שהיו לו עם שועי עולם ושותפים למאבק באפרטהייד. מתוך מאות הקטעים שבספר נבנה דיוקן מסעיר של אדם צעיר, של איש משפחה, של חבר ושל חולם, אשר ויתר על יצר הנקמה והניח מאחוריו את השנאה לטובת פיוס ושלום. ברק אובמה, נשיא ארצות הברית, אחד ממעריציו הגדולים של מנדלה, מביע בפתח הדבר, את התפעלותו מכתביו, מרעיונותיו ומאישיותו: "'שיחות עם עצמי' מציע לכולנו הזדמנות יוצאת מן הכלל להתרשם מדמותו של מנדלה האדם [...] כאן אנו פוגשים בו כאיש רוח וכפוליטיקאי, כאיש משפחה וכחבר, כאיש חזון וכמנהיג פרגמטי [...] באמצעות הדיוקן השלם הזה מזכיר לנו נלסון מנדלה כי הוא אינו אדם מושלם. כמו כולנו, גם לו יש חולשות. אבל דווקא בהיעדר השלֵמות טמונה השראה לכל אחד ואחת מאיתנו." "אני, נלסון מנדלה", בתרגומו של קובי מידן, הוא ספר שראוי להיות בכל בית, כדי שיזכיר שוב ושוב עד כמה נדרש מנדלה – וכל מנהיג – להקריב על מנת להביא טוֹב לעולם. הספר זכה להתעניינות עולמית אדירה עוד בטרם צאתו, ונרכש על ידי הוצאות יוקרתיות רבות בכל רחבי העולם. ...

נלסון מנדלה, האיש שהואשם בבגידה במולדתו ובדיוק שלושים שנה אחר כך היה לנשיאה, השמיע באוזני שופטיו דברים הנקראים כיום, ממרחק הזמן, כסיפור מרתק המשקף את תולדות מאבקו האוניברסלי והנצחי של האדם למען כבודו וחירותו. הניסיון הדרום אפריקני מלמד שאפשר לפתור קונפליקט דמים המעמת זה שנים רבות שני עמים בארץ אחת, ואף לעשות זאת בדרך דמוקרטית אמיתית. התנאי הכמעט יחיד לכך: הימצאותם של מנהיגים בעלי תבונת לב משני צדי המתרס, שמתוך סנך המציאות המורכבת והקשה יובילו את עמיהם להכרה שעליהם להמיר את נכונותם למות למען מולדתם ברצון לחיות בעדה. "אני נכון למות" רואה עתה אור לראשונה בעברית כספר בנוסח המלא ובליווי הערות, תקציר אירועים ואחרית דבר. זהו מסמך אנושי חשוב לפי כל אמת מידה היסטורית, מדינית, מוסרית, חברתית ותרבותית. משולבים בו חומרים מאירי עיניים שיש בכוחם להקרין תקווה אל - מול מכלול ההתרחשויות והאירועים המשפיעים עתה על חיינו וקובעים את גורלנו....