נלסון מנדלה, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1993 והנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה, הוא אחד מהמנהיגים הידועים ביותר במאה העשרים. במהלך חייו עמד בראש המאבק באפרטהייד הלבן בדרום אפריקה, מולדתו, והפך עבור מיליוני אנשים מרחבי העולם סמל למאבק בתופעת הגזענות כלפי השחורים.
רוֹלילָלָה מנדלה נולד ב-1918 בכפר מְבֶזוֹ שבמזרח דרום אפריקה. בגיל שבע העניק לו מורהו את השם "נלסון", ולאחר מות אביו עבר מנדלה בן השתים-עשרה להתגורר עם ראש שבט בני תֶמבּוֹ. בשנת 1939 הוא נרשם ללימודים במכללה האוניברסיטאית פורט הייר, ולאחר כשנה סולק בשל מעורבות בפעולות מחאה. הוא החל לעבוד כמתמחה במשרד עורכי דין, השלים תואר ראשון ונרשם ללימודי משפטים. בשנים אלה העמיק את מעורבותו בתנועת המחאה נגד שלטון האפרטהייד, ובמהרה הפך לאחד ממנהיגיה הבולטים. בשנת 1952 הוא הקים את משרד עורכי הדין הראשון בדרום אפריקה בבעלות שותפים שחורים.
במהלך חייו נאסר מנדלה פעמים רבות ונרדף על ידי השלטונות. ב-1961 הוא ירד למחתרת והקים זרוע צבאית שפעלה נגד השלטון הלבן. בעקבות פעילותו הוא נאסר ונידון למאסר עולם. בין השנים 1990-1963 הוא נכלא בבתי כלא שונים בדרום אפריקה, והתפרסם בעולם כסמל המאבק באפרטהייד.
כשלוש שנים לאחר שחרורו מהכלא זכה מנדלה בפרס נובל לשלום (יחד עם פ"ו דה קלרק) על תרומתו להפלת שלטון האפרטהייד, ובשנת 1994 נבחר לנשיאה הראשון של דרום אפריקה הדמוקרטית. כחמש שנים לאחר מכן, כשהוא בן שמונים ואחת, פרש מתפקידו כנשיא, ובשנת 2004 הודיע על פרישה מהחיים הציבוריים, לאור החמרה במצבו הבריאותי. בשנת 2009, כשהוא בן תשעים ואחת, הוכרז באו"ם יום הולדתו (18 ביולי) כ"יום מנדלה הבינלאומי".

נלסון מנדלה, חתן פרס נובל לשלום לשנת 1993 והנשיא השחור הראשון של דרום אפריקה, הוא אחד מהמנהיגים הידועים ביותר במאה העשרים. במהלך חייו עמד בראש המאבק באפרטהייד הלבן בדרום אפריקה, מולדתו, והפך עבור מיליוני אנשים מרחבי העולם סמל למאבק בתופעת הגזענות כלפי השחורים.
רוֹלילָלָה מנדלה נולד ב-1918 בכפר מְבֶזוֹ שבמזרח דרום אפריקה. בגיל שבע העניק לו מורהו את השם "נלסון", ולאחר מות אביו עבר מנדלה בן השתים-עשרה להתגורר עם ראש שבט בני תֶמבּוֹ. בשנת 1939 הוא נרשם ללימודים במכללה האוניברסיטאית פורט הייר, ולאחר כשנה סולק בשל מעורבות בפעולות מחאה. הוא החל לעבוד כמתמחה במשרד עורכי דין, השלים תואר ראשון ונרשם ללימודי משפטים. בשנים אלה העמיק את מעורבותו בתנועת המחאה נגד שלטון האפרטהייד, ובמהרה הפך לאחד ממנהיגיה הבולטים. בשנת 1952 הוא הקים את משרד עורכי הדין הראשון בדרום אפריקה בבעלות שותפים שחורים.
במהלך חייו נאסר מנדלה פעמים רבות ונרדף על ידי השלטונות. ב-1961 הוא ירד למחתרת והקים זרוע צבאית שפעלה נגד השלטון הלבן. בעקבות פעילותו הוא נאסר ונידון למאסר עולם. בין השנים 1990-1963 הוא נכלא בבתי כלא שונים בדרום אפריקה, והתפרסם בעולם כסמל המאבק באפרטהייד.
כשלוש שנים לאחר שחרורו מהכלא זכה מנדלה בפרס נובל לשלום (יחד עם פ"ו דה קלרק) על תרומתו להפלת שלטון האפרטהייד, ובשנת 1994 נבחר לנשיאה הראשון של דרום אפריקה הדמוקרטית. כחמש שנים לאחר מכן, כשהוא בן שמונים ואחת, פרש מתפקידו כנשיא, ובשנת 2004 הודיע על פרישה מהחיים הציבוריים, לאור החמרה במצבו הבריאותי. בשנת 2009, כשהוא בן תשעים ואחת, הוכרז באו"ם יום הולדתו (18 ביולי) כ"יום מנדלה הבינלאומי".