“שניאור לא עשה עמי חסד בשנות העשרים של חיי. הוא אכזב אותי בהבטחות שווא. בעצם לא היה זה זלמן כי אם הבחור שעמו נפגשתי ״בקפה שניאור״ שבתל אביב. אז עוד לא היה פייסבוק ווואצאפ, האינטרנט קרטע כמו מנוע של מקרר ישן והייתי צריכה להסתמך על התיאורים מפליגי הלכת שלהג הבחור דרך האפרכסת: ״נראה טוב, בוגר לגילו, שזוף, הנדסאי״ (להביא לאימא) סמרמורת מסוג טוּ גּוּד טוּ בִּי טְרוּ חלפה על גווי ובכל זאת נפלתי בפח.”

“טוב זלמן שניאור בכל זאת כן קצת מוכר, אולי דווקא מהצד של השירה שלו, אבל לא נתקלתי בהרבה תוכן מתורגם שלו או אפילו בעברית, שהרי הוא תירגם וכתב בעצמו בשתי השפות. יש את "המשומדת" שבלהה רובינשטיין כביכול הצילה (אולי בין היחידים שלה שלא הייתי מרגיש שהיא זאת שתירגמה) ויש עוד כמה שלקח לי הרבה זמן למצוא, ואף כאלה שאני מניח שלעולם לא אמצא. בכל אופן את הספר הזה הצלחתי להציל לעצמי מהספריה (גם זה אחרי שאמרו ל”

“אני לא יודע כמה שני הזרמים הללו של חב"ד והליטאים מהווים עיקר ביהדות מזרח אירופה, אבל אין ספק שמדובר בדמויות יסוד. הגאון מוילנא ואדמו"ר הזקן, האחד סגפן ורב פוסק מהחשובים, והשני מקימה הראשי של תורת חב"ד. מה בכלל הביא לחיכוך הגדול הזה? טוב מן הסתם חילוקי דעות בנוסח של מי יודע יותר טוב ואם הצד השני לא מובן בטח הוא כופר או מתיימר להציג תורה חדשה לגמרי, שהרי היהדות באותו הזמן בוילנא הייתה מאוד מבוססת וח”

“הפואמה וילנה של זלמן שניאור היא שיר הלל או קדיש לוילנה היהודית, ירושלים דליטא, מרכז תרבותי יהודי חשוב שאיננו עוד. הפואמה נכתבת ממקור ראשון, מזכרונו של שניאור על העיר. הוא חי בעיר בשנים 1904-1908. הפואמה הזו הייתה כנראה מאוד חשובה לשניאור מכיוון שהוציא אותה בהוצאה מהודרת בהוצאה הברלינאית הנודעת "הספר" בשנת 1923. הפואמה מורכבת משישה פרקים, כל דף הוא בעצם שני דפים מחוברים, האותיות מעוטרות ויפות וחל”

“שניאור לא עשה עמי חסד בשנות העשרים של חיי. הוא אכזב אותי בהבטחות שווא. בעצם לא היה זה זלמן כי אם הבחור שעמו נפגשתי ״בקפה שניאור״ שבתל אביב. אז עוד לא היה פייסבוק ווואצאפ, האינטרנט קרטע כמו מנוע של מקרר ישן והייתי צריכה להסתמך על התיאורים מפליגי הלכת שלהג הבחור דרך האפרכסת: ״נראה טוב, בוגר לגילו, שזוף, הנדסאי״ (להביא לאימא) סמרמורת מסוג טוּ גּוּד טוּ בִּי טְרוּ חלפה על גווי ובכל זאת נפלתי בפח.”

“טוב זלמן שניאור בכל זאת כן קצת מוכר, אולי דווקא מהצד של השירה שלו, אבל לא נתקלתי בהרבה תוכן מתורגם שלו או אפילו בעברית, שהרי הוא תירגם וכתב בעצמו בשתי השפות. יש את "המשומדת" שבלהה רובינשטיין כביכול הצילה (אולי בין היחידים שלה שלא הייתי מרגיש שהיא זאת שתירגמה) ויש עוד כמה שלקח לי הרבה זמן למצוא, ואף כאלה שאני מניח שלעולם לא אמצא. בכל אופן את הספר הזה הצלחתי להציל לעצמי מהספריה (גם זה אחרי שאמרו ל”

“אני לא יודע כמה שני הזרמים הללו של חב"ד והליטאים מהווים עיקר ביהדות מזרח אירופה, אבל אין ספק שמדובר בדמויות יסוד. הגאון מוילנא ואדמו"ר הזקן, האחד סגפן ורב פוסק מהחשובים, והשני מקימה הראשי של תורת חב"ד. מה בכלל הביא לחיכוך הגדול הזה? טוב מן הסתם חילוקי דעות בנוסח של מי יודע יותר טוב ואם הצד השני לא מובן בטח הוא כופר או מתיימר להציג תורה חדשה לגמרי, שהרי היהדות באותו הזמן בוילנא הייתה מאוד מבוססת וח”

“הפואמה וילנה של זלמן שניאור היא שיר הלל או קדיש לוילנה היהודית, ירושלים דליטא, מרכז תרבותי יהודי חשוב שאיננו עוד. הפואמה נכתבת ממקור ראשון, מזכרונו של שניאור על העיר. הוא חי בעיר בשנים 1904-1908. הפואמה הזו הייתה כנראה מאוד חשובה לשניאור מכיוון שהוציא אותה בהוצאה מהודרת בהוצאה הברלינאית הנודעת "הספר" בשנת 1923. הפואמה מורכבת משישה פרקים, כל דף הוא בעצם שני דפים מחוברים, האותיות מעוטרות ויפות וחל”