סורות וזרמים במחקר האיכותי מציג לפני הקורא הישראלי מגוון סוגות במחקר האיכותי (qualitative research), תחום הנמצא עתה בתנופת התפתחות ברחבי העולם. גישת המחקר האיכותי תופסת כיום חלק ניכר מהמחקרים במדעי האדם, החל בחינוך ובעבודה סוציאלית דרך פסיכולוגיה וסוציולוגיה וכלה בספרות ובתיאטרון. הספר נכתב על ידי מיטב החוקרים הישראלים, שכל אחד מהם - איש איש בתחומו - תרם לו ממומחיותו ומניסונו, ומתוך התייחסות למחקר הבין-לאומי המעודכן והקשריו הישראליים. פרקי הספר יוצרים יחד קשת רחבה של נושאים, ביניהם אתנוגרפיה בחינוך, גישות פוסט-מודרניסטיות במחקר האיכותי, מחקר נרוטיב, מחקר אסתטי, מחקר הרמנויטי, ניתוח תוכן, חקר מקרה ומחקר פעולה, וכן מאמרים כלליים העוסקים באתיקה וכתיבה במחקר האיכותי, בחלקו השני של הספר מובאות דוגמאות מעשיות, המנחות את הקוראים כיצד ליישם את הממצאים בסוגות השונות של המחקר האיכותי. פרופ` נעמה צבר-בן יהושע, עורכת הספר, היא המיסידת והמובילה של זרם המחקר האיכותי בחינוך בישראל. ממחצית שנות ה80- ועד היום היא חקרה והנחתה מחקרים רבים בגישה זו של המחקר האיכותי בבתי הספר ובמערכת החינוך בכלל. היא העמידה תלמידים רבים, וכן לימדה ומלמדת מחקר איכותי לתלמידי התארים המתקדמים בבתי-הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב ובאינברסיטאות בארצות-הברית ובאירופה. פרופ` צבר-בן יהושע עומדת בראש הקתדרה לחינוך יהודי באוניברסיטת תל-אביב. עם ספריה בתחום זה, שראו אור בעברית, נמנים: המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה (1990), שהיה הספר הראשון בעברית שעסק בגישה המחקרית: קיבוץ L.A (1996), שהוא דוגמה ליישום השיטה. את המבוא לספר כתב פרופ` חיים חזן, אנתרופולוג בעל מוניטין בין-לאומי, ראש ``מכון הרציג`` לחקר הזיקנה באוניברסיטת תל-אביב....

עד לשנים האחרונות עסקו רוב המחקרים בחינוך בארץ ובעולם בגישות מחקר פוזיטיביסטיות, שביקשו למצוא קשר בין משתנים – כמו סוג הטיפול או התכנית שהופעלה בכיתה – לבין התוצרים, ההישגים או העמדות שהתקבלו. מחקרים אלה טיפלו בשני קצותיו של תהליך ההוראה והלמידה – אבל לא בתהליך עצמו. שאלות כגון: מה מתרחש אצל הילד בתהליך הלמידה? איך תופשת היועצת את תפקידה? איך מתמודדת המורה עם שכול בכיתה? הן דוגמאות בודדות לשאלות, שנדרש לענות עליהן בגישות מחקר איכותיות – ולא בגישות פוזיטיביסטיות. גישות המחקר האיכותי, הנטורליסטי, מבקשות להבין ולפרש את תהליך ההוראה והלמידה, כפי שהוא נתפש על־ידי המשתתפים והחוקר כאחד. באמצעות חושיו החוקר הוא כלי המחקר העיקרי בשיטות האיכותיות. הנתונים העשירים בתיאורים נאספים בעזרת תצפיות ממושכות בנושא המחקר בתנאים טבעיים, בעזרת ראיונות רבים עם המשתתפים, וכן על־ידי איתור מסמכים כתובים ואפילו צילומים, היכולים להוסיף להבנת המחקר. ניתוח הנתונים יוצא מהחומר שנאסף באתר הנחקר, ופירוש הממצאים מגדיל את גוף הידע בסוגיה הנחקרת. הספר מעלה את הבעייתיות של גישות מחקר איכותיות, ומציע דרכי התמודדות באמות־מידה של מחקר מדעי. פרופ' נעמה צבר בן-יהושע, ראש החוג להכשרת עובדי חינוך באוניברסיטת תל-אביב, קיבלה את הכשרתה המחקרית )בביולוגיה( במחקר פוזיטיביסטי, ובמהלך השנים חיפשה גישות הולמות יותר למחקרים במדעי ההתנהגות. היא היתה בין החלוצים להחדרת גישות איכותיות ולהוראתן במחקר החינוכי בארץ. זה למעלה מעשר שנים שמחקריה מתבססים בעיקר עליהן, והספר צמח מנסיונה העשיר בתחום זה....

"מבחינתי הבית שלי יכול להיות בכל מקום. כך אמר אחד המרואיינים, בן קיבוץ שירד לארצות - הברית למחברת. ראיונות ושיחות עם קבוצה גדולה של בני קיבוץ בלוס - אנג'לס הם המקור העיקרי שעליו מבוסס הספר. באמצעותם נחשפים עולמם הפנימי, חוויותיהם ומחשבותיהם של אנשים צעירים, ששנות ילדותם והתבגרותם עברו עליהם בחברה, המסמלת יותר מכל את החלום הציוני ואשר בחרו לחיות בחו"ל. המחקר הוא נסיון לאתר את שורשיה של תופעת הירידה מהארץ של בני קיבוץ ולהסבירו. חשיבותו בכך שהוא עוסק בבנים לחברה הנתונה במשבר זהות הרווח גם בחברה היהודית החילונית כולה. הקושי בהגדרת הזהות הלאומית, ההתמודדות עם ערכים אוניברסליים והומניסטיים אל מול ערכי היהדות, הנטיה לאינדיבידואליזם, המשיכה אל המערביות, והרצון להתקבל אל חיק המדינות "הנאורות", ומחירו - כל אלה מציבים בפני הקורא מראה, הממקדת כמה משאלות היסוד של החברה הישראלית....

שני בתים וילד עוסק ב"משפחות משולבות": נשים וגברים, עם או בלי ילדים משלהם, אשר נכנסו לקשר משפחתי עם בן זוג שיש לו ילדים מקשר קודם. ההורים – צעירים ומבוגרים, דתיים וחילוניים, אשר הגיעו לקשר כשהיו רווקים, גרושים או אלמנים – מתארים את הקשיים, האתגרים והסיפוק שחוו בגידול ילדים של בני זוגם, במקביל לגידול ילדיהם. הספר כולל ראיונות עומק עם הורים וילדים החיים במשפחות משולבות, ומציג את תובנותיהם על גורמי ההצלחה, ולעתים הכישלון, בחיי המשפחה. מחברות הספר מנתחות את הראיונות ודנות בפרשנויות העולות מהם. להשלמת התמונה מובאים פרק משפטי המציג את חובותיהם וזכויותיהם של ההורים ופרק פסיכולוגי המציג טיפול משפחתי של משפחה כזאת. בימינו כמחצית מהמשפחות הישראליות הן "משפחות חדשות". לכולן עשוי הספר להאיר סוגיות מרכזיות ולהציע דרכי התמודדות מוצלחות עם אתגר המשפחה. הספר נכתב על ידי אם ובת, נעמה וגליה, שחוו את החיים במשפחה משולבת: פרופ' נעמה צבר בן-יהושע (אמריטה) מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל-אביב ומכללת אחוה ופרופ' גליה צבר, ראש התוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה באוניברסיטת תל-אביב. שתיהן כתבו ספרים רבים בתחום התמחותן....