עד לשנים האחרונות עסקו רוב המחקרים בחינוך בארץ ובעולם בגישות
מחקר פוזיטיביסטיות, שביקשו למצוא קשר בין משתנים – כמו סוג הטיפול
או התכנית שהופעלה בכיתה – לבין התוצרים, ההישגים או העמדות
שהתקבלו.
מחקרים אלה טיפלו בשני קצותיו של תהליך ההוראה והלמידה – אבל לא
בתהליך עצמו.
שאלות כגון: מה מתרחש אצל הילד בתהליך הלמידה? איך תופשת היועצת
את תפקידה? איך מתמודדת המורה עם שכול בכיתה? הן דוגמאות בודדות
לשאלות, שנדרש לענות עליהן בגישות מחקר איכותיות – ולא בגישות
פוזיטיביסטיות.
גישות המחקר האיכותי, הנטורליסטי, מבקשות להבין ולפרש את תהליך
ההוראה והלמידה, כפי שהוא נתפש על־ידי המשתתפים והחוקר כאחד.
באמצעות חושיו החוקר הוא כלי המחקר העיקרי בשיטות האיכותיות.
הנתונים העשירים בתיאורים נאספים בעזרת תצפיות ממושכות בנושא
המחקר בתנאים טבעיים, בעזרת ראיונות רבים עם המשתתפים, וכן על־ידי
איתור מסמכים כתובים ואפילו צילומים, היכולים להוסיף להבנת המחקר.
ניתוח הנתונים יוצא מהחומר שנאסף באתר הנחקר, ופירוש הממצאים
מגדיל את גוף הידע בסוגיה הנחקרת.
הספר מעלה את הבעייתיות של גישות מחקר איכותיות, ומציע דרכי
התמודדות באמות־מידה של מחקר מדעי.
פרופ' נעמה צבר בן-יהושע, ראש החוג להכשרת עובדי חינוך
באוניברסיטת תל-אביב, קיבלה את הכשרתה המחקרית )בביולוגיה(
במחקר פוזיטיביסטי, ובמהלך השנים חיפשה גישות הולמות יותר
למחקרים במדעי ההתנהגות. היא היתה בין החלוצים להחדרת גישות
איכותיות ולהוראתן במחקר החינוכי בארץ. זה למעלה מעשר שנים
שמחקריה מתבססים בעיקר עליהן, והספר צמח מנסיונה העשיר בתחום זה.

שם הספר
קיבוץ אל. אי.
המחקר האיכותי בהוראה ובלמידה
מסורות וזרמים במחקר האיכותי
קיבוץ l.a.
שני בתים וילד - סיפורן של משפחות משולבות בישראל