כרגיל אצלי הגעתי אל הספר הזה לגמרי במקרה, פשוט בגלל שיד נעלמה הביאה אותו אליי...
קראתי בעבר ספר דומה של שבתאי טבת, ששמו "יומנים מאתמול" שבו הוא תיאר את ילדותו בזמן המנדט בצורה הומוריסטית, אהבתי אותו מאוד והיה נפלא בעיניי! ומעניין שמהבחינה הזאת סיפרה של <mark>נילי אושרוב</mark> מאוד מזכיר אותו!
כקורא ספרים מושבע דווקא לא היכרתי את שמה של המחברת ואין זה פלא, ככל הידוע לי היא לא כתבה הרבה ספרים! אבל בכל מקרה -

<mark>נילי</mark> אשרוב, 2008 , שיכון צדיקים, מודן
"והנה עובדה היסטורית מדהימה: בגיל שלש התחלתי לקרוא. בגיל חמש כבר קראתי בלי ניקוד. הורי לא ידעו נפשם מגאווה על הישגי המופלא, אולי בגלל שלא ידעו שזה יהיה כמעט הישגי היחיד בחיים. באלבום המשפחתי רואים את אימי......אוחזת בכתפיה של ילדונת גמלונית ועקומת רגליים........ . ...בשלב מסויים שקלה אימי להפוך את האפרוח הקורא בלי ניקוד לתרנגולת מטילה ביצי זהב והציעה אותי

ספר מעולה.
הספר מספר בצורה הומוריסטית על חיי ילדותה של הסופרת <mark>נילי אושרוב</mark> שבאה מבית דתי בשכונה רמת גנית טיפוסית.
התקופה היא תחילת שנות ה-60 שכולם היו במצב לא הכי הכי, עם אנשים שהגיעו מכל מיני תפוצות ורובם בשכונה של נילי היו אנשים שעברו את השואה והצליחו לשרוד ולהגיע לארץ.
זו שכונה טיפוסית שאין בא משהו מיוחד. הכל אפור ומונוטוני אבל הסיפורים הקטנים הם המצחיקים ביותר שאנחנו לא מכירים.
הסופרת נילי