וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד בֶּן חֵפֶר בֶּן גִּלְעָד בֶּן מָכִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לְמִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה בֶן יוֹסֵף. וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֹתָיו: מַחְלָה נֹעָה וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה. וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם וְכָל הָעֵדָה, פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, לֵאמֹר: "אָבִינוּ מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל

כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה־לְּךָ מִלְחָמָה (משלי פרק כד פסוק ו) – עמוד 242

עוד ספר קסום מבית היוצרת <mark>חוה עציוני-הלוי</mark>, בכתיבה רהוטה, עשירה וסוחפת. לקראת חגי תשרי קיבלנו פנינה נוספת למחרוזת הרומנים התנ"כיים הנהדרים שלה – וזוהי הפנינה ה-13 במספר.
הקסם בכתיבתה של עציוני-הלוי הוא ביכולתה להפיח חיים בדמויות מקראיות מוכרות, ולהעביר אותנו דרך תחנות מרכזיות בעם ישראל: מתקופת האבות, הירידה למצרים, היציאה מעב

וַיֶּאֱהַב יַעֲקֹב אֶת רָחֵל וַיֹּאמֶר אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים בְּרָחֵל בִּתְּךָ הַקְּטַנָּה." (בראשית, פרק כ"ט, פסוק י"ח)

עוד פנינה נוספה לסדרה התנכי"ת של <mark>חוה עציוני-הלוי</mark>, והפעם גבר אחד וארבע נשים: לאה, רחל, בלהה וזלפה.

המאפיין את הכתיבה של <mark>חוה עציוני-הלוי</mark> הינה הכתיבה המופלאה, והבמה לנשים שקולן לא נשמע בסיפור המקראי. גם הספר הנוכחי כתוב בפרקים קצרים, בגוף ראשון ומנקודת מבטן של הנשים.

איזה ספר קסום עם כתיבה מהנה, יפה ועשירה! מי שקורא את סקירותיי יודע שאת <mark>חוה עציוני-הלוי</mark>, כבר הכתרתי בסקירותיי הקודמות לקוסמת המילה הכתובה.

האופייני לרומנים של <mark>חוה עציוני-הלוי</mark> הינה הכתיבה המופלאה והבלטת הנשים בתנ"ך, לרבות הסערות והטלטלות בחייהן, תוך כדי נאמנות לסיפור המקראי. בכתיבה פנטסטית היא מערטלת את הנשים ממורכבותן, ומעצימה את עוצמתן. כתיבתה מאופיין במבנה משפטים מודרני, תוך שילוב המילים המק

וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא...
בראשית, ל"ח, ט"ו-ט"ז

עוד פנינה במחרוזת הפנינים והסדרה התנכ"ית של <mark>חוה עציוני-הלוי</mark>, שיוצא נגד המוסכמות הנוקשות, הכובלות והבלתי צודקות, והפעם - חוק הייבום!

"כִּי יֵשְׁבוּ אַחִים יַחְדָּו, וּמֵת אַחַד מֵהֶם וּבֵן אֵין לוֹ -

וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, וַיְכַסֻּהוּ בַּבְּגָדִים וְלֹא יִחַם לוֹ. וַיֹּאמְרוּ לוֹ עֲבָדָיו: יְבַקְשׁוּ לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ נַעֲרָה בְתוּלָה וְעָמְדָה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וּתְהִי לוֹ סֹכֶנֶת, וְשָׁכְבָה בְחֵיקֶךָ וְחַם לַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ. וַיְבַקְשׁוּ נַעֲרָה יָפָה בְּכֹל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל, וַיִּמְצְאוּ אֶת אֲבִישַׁג הַשּׁוּנַמִּית וַיָּבִאוּ אֹתָהּ לַמֶּלֶךְ. וְהַנַּעֲרָה יָפָה עַ

איזה עונג צרוף של ספר!

תוך כדי קריאה סטרתי לעצמי כמה פעמים... איך, איך, אני כן , כן אני "לי יניני", שכל כך אוהבת לקרוא סיפורים מקראים, והיסטוריה, דילגתי על הספרים של הסופרת <mark>חוה עציוני-הלוי</mark>.

זהו אני מודיעה לכל קבל ועדה שהתאהבת! מי שגרם להתאהבות הזו הוא הספר "שפחתי בחיקך", שהסב לי 3 לילות לבנים ורצופים.

את הסיפור המקראי על שרה, הגר ואברהם אני משוכנעת שכולנו מכירים. זה בדיוק הספר הזה,

את הספר כחוט השני קבלתי מהחבר יקר לפני כמה שנים באפליקציית עברית, אתמול חזרתי אליו שוב אחרי המון זמן, אז במה מדובר?? הרומן כחוט השני מעניק קול ספרותי לבנות צלפחד, חמש נשים אמיצות מן המקרא מחלה, נעה, חגלה, מלכה ותרצה שנכנסו לדפי ההיסטוריה בזכות דרישתן לשוויון ירושה. <mark>חוה עציוני-הלוי</mark> לוקחת אפיזודה מקראית קצרה ומרחיבה אותה לכדי אפוס נשי עשיר בפרטים, רגשות ותככים.

הספר בונה עבור כל אחת מהאחיות דמות

מאוד נהנתי מהספר! הוא היה שונה ומיוחד. אהבתי את הדרך שבה הסופרת <mark>חוה עציוני-הלוי</mark> פורסת את הסיפור התנכי הזה כמו על גביי מרבד קסמים שלקח אותי הישר אל התקופה הכל כך, כל כך רחוקה מאיתנו. אהבתי את הכתיבה ואת הדרך שבה הסיפור התגלגל וכמובן את הדימיון הרב של הסופרת לעצב ולתת יותר משמעות ותוכן לסיפור המיסיתורי הזה על מלכה יפיפיה שבאה לבקר את המלך שלומה כדי לחוד לו חידות. זה הספר הראשון שלה שאני קוראת ואני