דיוניסוס בסנטר מגולל את סיפורו המפותל של "דיזינגוף סנטר" מימי משפחת חינאווי היפואית, בעלת הקרקע דרך שכונת הצריפים "נורדיה" ופרשת פינוי תושביה, בנית המרכז המסחרי הנוכחי ביוזמתו של אריה פילץ ועד לפיגוע הנורא בפורים 1996. בכתיבה ספרותית מרתקת פורסת תמר ברגר מארג עדין של התבוננויות ביקורתיות בהסטוריה הזאת. בתוך כך היא חושפת את ההיבטים הפוליטיים, הכלכליים, האדריכליים והספרותיים של הארכיאולוגיה המורכבת של האתר, המהווה צומת מופתי של התרבות האורבנית הישראלית ושל חיינו כאן בכלל....

יער של צמודי קרקע, עם גג רעפים אדום וגמלון וחלונות אנייה וחצר מרוצפת ועמוד כדורסל וכד חרס גדול ואורן לימוני וחניה ורחובות ששמותיהם שמות פרחים. או שורה של וילות מגודרות היטב, הנגלות באורח חלקי בלבד ורק בהצצה, עם גג רעפים כחול ושוב חצר מרוצפת ואורן לימוני וברֵכת שחייה. או מרחבים גיאומטריים של בתים דו־ או תלת־ או שמונה־ או תריסר־קומתיים או יותר, בתוך ערים ובשוליהן, לאורך כבישים רחבים וכיכרות, בין פארקים וגנים. וגם מערכות של דרכים ואולמות אירועים ותחנות דלק וקניונים ומרכזי תעסוקה ואתרי בילוי ומרכזי ספורט ופארקים. ודֶקים מעץ ומרצפות אקרשטיין ורהיטי גינה של כתר פלסטיק. תמר ברגר (דיוניסוס בסנטר, ברווח בין עולם לצעצוע) יוצאת מן החוויה הפרוורית הביוגרפית שלה ומשוטטת באוטוטופיה, המרחב הישראלי הפרוורי של זמננו: מרחב מופרט, מבוסס מכונית, מתפשט והולך וניכר מאוד לעין. בסדרה של נסיעות, המובילות בתורן לעצירות ולהרחבות תאורטיות, היא מתארת ומנתחת את המרחב הזה, בניסיון להבין אותו לעומקו ובאמצעותו להכיר עוד זווית של הישראליות. ...

מודל הוא ייצוג מסוג מיוחד של דבר, של חפץ או של רעיון: הוא נועד לשמש דוגמה – דוגמה במובן של מופת, במובן של המחשה, או בשני המובנים גם יחד. המודל מעניין בגלל היחס הכפול, של דומות ושל שונות, שמתקיים בינו לבין נושאו. עליו לייצג אותו באופן ברור מספיק כדי שיזוהה, אבל אין הוא יכול להיות זהה לו לחלוטין, עד לבלי הכר. ספרה של תמר ברגר, ברווח בין עולם לצעצוע, מציע שיטוט בהוויה הישראלית דרך זווית מיוחדת: התבוננות בשורה של מודלים מסוגים שונים, המשמשים נקודות מוצא למסות נפרדות, שבהצטרפותן זו לזו יוצרות טקסט אחד ביקורתי, כואב ואוהב, על הישראליות. אוטו צעצוע עשוי קרטון שנמצא בראש ערימת אשפה בשכונת דַחְיית אל בָּריד, פסל-בובה של נער שחור ענק במוזיאון תל-אביב, תצלום של ג'יפ שלל המשמש לאימוני הצבא, מפת קיר של מדינת ישראל משנת 1951, הוראות הבנייה של המשכן האלוהי בספר שמות, דירה-לדוגמה וירטואלית בנס-ציונה, תצוגת פוחלצים בפתח-תקווה, מיצב של חדר איזולציה קיבוצי והאוטופיה הציונית "אלטנוילנד" – אלה נקודות המוצא לדיון המוביל אל עוד מודלים ואל טקסטים, נופים וחוויות, חוצה בדרכו יבשות וזמנים. וכך מוביל האוטו העשוי קרטון וצבוע בצבעי הדגל הפלסטיני אל בודלר, ואל מלאני קליין, ובחזרה אל המחסום שלידו נמצא; ופסלו של הנער הנפיל, שחור-עור ועצום-עיניים, מוביל אל בובות מין, ואל אולימפיה של את"א הופמן, ואל רילקה; ותצלום הג'יפ המשמש מטרת ירי מוביל אל מודל ממוחשב של העיר עזה, ואל 11 בספטמבר, ואל הגליל הערבי; והמפה של מדינת ישראל משנת 1951, המבקשת לסמן בבירור גבולות, מובילה אל פריצתם; ותצוגת הפוחלצים בגן החיות בפתח-תקווה מובילה אל התצוגה של מוזיאון "יד לבנים"; ותיאור בניית המשכן בספר שמות מוביל אל אתר מיני ישראל; והדירה-לדוגמה הווירטואלית בנס-ציונה מובילה אל הולנד של המאה ה-17; ומיטה במיצב של חדר איזולציה קיבוצי מובילה אל הלֶלֶה של קַסאי, ואל שקספיר, ואל דידו ואנֵיאס; והרצל מוביל אל אמיל חביבי. תמר ברגר כותבת על המרחב הישראלי. ספרה "דיוניסוס בסנטר" ראה אור בהוצאת הקיבוץ המאוחד (1998)....

חוף האון סיטי, כנרת. הגשם מתגבר. אין איש באתר. קו הגובה הישן, המסומן באבנים, גבוה במטר או שניים מפני המים עכשיו והמזח נמתח על פני היבשה. חניונים מסומנים בקפידה, שמשיות על קו המים, קוביות אוהלים לבנים עם סוככים מצויצים, קרוונים מסונדלים למקומם ברחבה חולית, אוהל מרכזי גדול, סככות ופינות ישיבה, פיסות דשא. הכול ערוך לאירוח. קול גדול רועם פתאום מצריף בקצה המתחם: בואו לשתות קפה! מנחם הגדול, הממלא עד מעבר לגדותיו כיסא פלסטיק לבן מול שולחן פלסטיק לבן, מברך אותנו לשלום ולא זז ממקומו. "רפי", העומד לצדו, נשלח לשים נייר טואלט במלתחות ומים על האש. מנחם מדבר. הוא בא מפוריה ומפעיל את האתר. תבואו, זה זול ולא-פורמלי. אבא שלו היה בקבע והוא אספן. הוא מצביע על אוספי הוינטג': מכשירי רדיו, מאוורר, שעון מעורר, רובה, פרימוס, קומקום שורק, מלחיה מעץ, צנצנות זכוכית, ושולח אותנו לכבאית שניצבת בחוץ, שלל מסוריה. הגשם ניתך עכשיו בפראות על גג הצריף. ג'יפ שחור גדול מתקרב. גבר בן חמישים ומשהו יוצא ממנו. הלום קרב ממלחמת לבנון הראשונה, הוא מצהיר בפתח ונכנס, מאושפז עם כל מיני כדורים בתל השומר, יצא כדי להיפתח. ומשתתק. כולם שותקים. אחר כך הוא מגלגל סיגריה ויוצא לעשן במבול. תמר ברגר (דיוניסוס בסנטר, ברווח בין עולם לצעצוע, אוטוטופיה) משוטטת בנופי השארית של המרחב הישראלי, נופים חברתיים וחפציים, מקומותיהם של מי שנדחקו ושל מה שהורחק: אתרי פסולת, יישובי פריפריה, מוסדות כליאה, חורבות ולבסוף הגוף המזדקן. בסגנונה המסאי-דוקומנטריסטי היא מתארת את המקומות שהיא רואה, מציגה את הנשים והגברים שהיא פוגשת, שנוכחותם לא פעם רבת עוצמה, ומנתחת את התופעות המתוארות בהקשריהן הרעיוניים הכלליים....

חוף האון סיטי, כנרת. הגשם מתגבר. אין איש באתר. קו הגובה הישן, המסומן באבנים, גבוה במטר או שניים מפני המים עכשיו והמזח נמתח על פני היבשה. חניונים מסומנים בקפידה, שמשיות על קו המים, קוביות אוהלים לבנים עם סוככים מצויצים, קרוונים מסונדלים למקומם ברחבה חולית, אוהל מרכזי גדול, סככות ופינות ישיבה, פיסות דשא. הכול ערוך לאירוח. קול גדול רועם פתאום מצריף בקצה המתחם: בואו לשתות קפה! מנחם הגדול, הממלא עד מעבר לגדותיו כיסא פלסטיק לבן מול שולחן פלסטיק לבן, מברך אותנו לשלום ולא זז ממקומו. "רפי", העומד לצדו, נשלח לשים נייר טואלט במלתחות ומים על האש. מנחם מדבר. הוא בא מפוריה ומפעיל את האתר. תבואו, זה זול ולא־פורמלי. אבא שלו היה בקבע והוא אספן. הוא מצביע על אוספי הוינטג': מכשירי רדיו, מאוורר, שעון מעורר, רובה, פרימוס, קומקום שורק, מלחייה מעץ, צנצנות זכוכית, ושולח אותנו לכבאית שניצבת בחוץ, שלל מסוריה. הגשם ניתך עכשיו בפראות על גג הצריף. ג'יפ שחור גדול מתקרב. גבר בן חמישים ומשהו יוצא ממנו. הלום קרב ממלחמת לבנון הראשונה, הוא מצהיר בפתח ונכנס, מאושפז עם כל מיני כדורים בתל השומר, יצא כדי להיפתח. ומשתתק. כולם שותקים. אחר כך הוא מגלגל סיגריה ויוצא לעשן במבול. * תמר ברגר (דיוניסוס בסנטר, ברווח בין עולם לצעצוע, אוטוטופיה) משוטטת בנופי השארית של המרחב הישראלי, נופים חברתיים וחפציים, מקומותיהם של מי שנדחקו ושל מה שהורחק: אתרי פסולת, יישובי פריפריה, מוסדות כליאה, חורבות ולבסוף הגוף המזדקן. בסגנונה המסאי־דוקומנטריסטי היא מתארת את המקומות שהיא רואה, מציגה את הנשים והגברים שהיא פוגשת, שנוכחותם לא פעם רבת עוצמה, ומנתחת את התופעות המתוארות בהקשריהן הרעיוניים הכלליים....