ספר מקסים, קראתי אותו בשטף, כגננת התחברתי מאוד לקטעים המסופרים על הגן.
העלילה פשוטה ויומיומית, כאילו יכול לקרות כמעט לכל אחד מאיתנו ונוגעת ללב.
עם זאת הרגשתי שהסוף נגמר באופן פתאומי וקטוע. הסוף דורש מחשבה יצירתית ובחירה מהקורא איך הוא מסיים את הסיפור.
מה יהיה ההמשך של נעמי בחייה...

אני קוראת כעת את הספר, אני מרגישה שהתוכן שבו נותן לי המון אמונה וראיה של טוב בילדים וזה העיקר.
חבל לי שאבולעפיה משתמש במושגים חסידיים מבלי להסביר אותם לעומק, למי שלא מכיר את השפה החסידית קשה להבין ומשהו כאן מתפספס.
למי שרוצה להחזיר לעצמו את האמונה והטוב בילדים , מומלץ.

ספר נהדר , כביכול נראה כפשוטו ולא מחדש בסגנון הספרים של עולם חדש אבל הרעיון
שהוא טומן בתוכו והאפשרות להיות בעולם ללא ספרים הוא רלוונטי מתמיד בעידן האייפונים וכד'
לאחוז בספר זו עמדה נפשית ...

ספר נהדר, מתאר סיטואציה חברתית שקורית המון בין ילדים,
אורה איל ברגישותה ומופלאותה שמה לב מה מעסיק את הילדים ומדבר אל ליבם והתפתחותם.
גם האיורים הם חלק בלתי נפרד מקסמו של הספר.

הספר קולח, מסקרן, הצליח להכניס אותי לתחושה של מסע, עם זאת יש המון תיאורים גיאוגרפים, לפעמים זה
היה לי יותר מדיי, הרגשתי שאני קוראת ספר עיוני. בבסופו של דבר, עבורי זו היתה הרפתקה חביבה ולא מותחת במיוחד.

הספר מתחיל ממש טוב עם סיפורים על הדרך של המורה והמפגש עם התלמידים, מי שעוסק בחינוך אולי יכול להזדהות עם המון קטעים בספר, כמוני!!!
אבל מאיזה שהוא שלב הספר פשוט מתחיל לדשדש ואיבדתי את העניין בו, קצת חוזר על עצמו ולא מצליח להחזיק את העניין שלי בספר עד תומו, למרות זאת לא איבדתי תקווה וקראתי עד הסוף אם כי עם טעם של אכזבה מהספר.

קראתי את הספר דיי ממזמן , ספר נהדר שמצליח לתאר את החוויה מנקודת מבט של ילד ולנוע בין הילד למבוגר
מומלץ ביותר ושונה מספרי שואה אחרים שקראתי, הייתי רוצה לקרוא אותו שוב.