זהו ספר לא פשוט על הישרדות, המסופר לקורא על ידי וולף, ותוך כדי חושף את ילדותו בפני בנו-דניאל.

אני מודה שהכניסה אליו לא ממש הצליחה להושיב אותי, אך ההמשך מעניין וירתק במיוחד את אוהבי הטבע.

הסיפור וליתר דיוק "המכתב" המשתרע על למעלה מ300 עמודים רווי בתיאורי נוף נפלאים.
(תביטו על הכריכה).

וכך זה מתחיל:

"דניאל היקר,
אדם צריך לחיות לא מעט כדי להעריך סיפור הישרדות. זה מה שתמיד אמרתי, וה

מהרי הביתה מאת <mark>לורי</mark> לנסאנס.
יום אחד נכנסת בחורה צעירה לקרוואן של אשה בת 70 ומבקשת ממנה לקחת את בתה בת ה 5 למשמורת למשך מספר חודשים. האשה מסכימה תמורת סכום פעוט, שבסופו של דבר אין לו משמעות כלל. בזמן שהאם האמיתית של הילדה נעלמת, במטרה לפתוח בחיים חדשים עם החבר הנוכחי והלא נחמד בלשון המעטה שלה, בין הילדה הקטנה שרלה לבין האשה המבוגרת אדי שאד נוצר קשר חזק ואוהב שתורם לשתיהן במקביל. סוף סוף זוכה שרלה

ספר שהותיר עלי רושם חזק. סיפור יפה על הקרבה וחברות. אהיה כנה ואספר שבהתחלה הוא קצת שעמם אותי וחשבתי שזה עוד ספר מסע כמו רבים שקראתי בעבר אבל לאט לאט מתבררים פרטים ומהאמצע הוא שואב והסוף כל כך מרגש, ממליצה בחום!
את הספר כותב אב לבנו. הוא מספר לו סוד ששמר עשרים שנה ולא הצליח למצוא את הזמן הנכון לספר. זהו סיפור הישרדות על הר בעקבות איבוד כיוון, מסע מטלטל של חמישה ימים בלי מזון ומים עם עוד שלוש מטייל

20 שנה לאחר שניצל מטרגדיה איומה כותב וולף טרולי לבנו, דניאל.
מכתב ארוך ארוך (340 עמודים מכתב…) בו הוא מגולל את קורותיו על ההר שאליו עלה בפעם האחרונה בשביל להתאבד ו3 נשים שפגש באקראי בעצם הצילו את חייו ואף שינו לחלוטין את עולמו.

וולף מזהיר את בנו שהגילויים במכתב יותירו אותו המום ואף כואב, אך הוא לא אומר לו שהמכתב הזה הוא בדיוק מה שנחוץ בשביל להאמין באנושות, בחברות ובהקרבה שמסתבר עדיין קיימת בעו

ספר מענין ומרתק,כתוב טוב. מספר שני סיפורי חיים, על שתי נשים שחורות, המתרחשים בתקופות שונות.האחת שמה אדי, מבוגרת מבית טוב מחונכת שהגורל הרע רודף אותה. השניה שרה ילדה מעורבת שנולדה ממערכת יחסים מיקרית ונזנחה ע"י אימה הלבנה. אדי מצילה את שרה מגורל מר ומאמצת אותה לחיקה. מזלן של שתיהן שבדרך פגשו אנשים טובים שעזרו להן לשרוד והצילו את חייהן. מומלץ לקריאה.