רבקה קרן פירסמה עד כה ארבעה-עשר ספרים שמטפלים, רובם ככולם, בשאלות של גורל, זיכרון, זהות, תעלומות האהבה והרשע ובעיית השניות בנפשו של המהגר. כתיבתה של קרן עשויה רבדים רבדים ואינה לינארית בזרימתה. הגיבורים נעים בין קטבים של טוב ורע, אהבה ושנאה, שפיות וטירוף ועולמם הנפשי מנותח בקפידה רבה. החיפושים שלהם אחר שייכות, שורשים, זהות ויותר מכל אמת ומשמעות, מוליכים אותם אל עבר המטרה דרך ייסורים והתנסויות קשות. אותם ספרים שבהם חיי הגיבורים נבחנים על רקע החור השחור של השואה, עוררו מחלוקת רבה בקרב המבקרים והיו רבי-מכר.
חמישה מתוך ספריה תורגמו לגרמנית וחלק מן הסיפורים הקצרים שלה להונגרית, ספרדית, רוסית, לכתב ברייל וחלקם הוקלטו על גבי קלטות. קובץ שירים בשם "אטלנטיס", שלושה סיפורי ילדים בשמות "הארמדיל הבכיין", "תנין לבן בלי שיניים" ו"הסנאי שרצה להיות ילד" עומדים לראות אור בקרוב. כמו כן מתוכנן לצאת לאור קובץ של תשעה-עשר סיפורים קצרים תחת הכותרת "האשה שמתה בנימוס".
החל מסוף שנות השישים התפרסמו סיפוריה בעיתונות ההונגרית וכן גם ראיונות שנערכו עמה לרגל הופעת ספריה שמקורם בחוויות הילדות ("רותי שמוטי", "קטי, יומנה של נערה", "לילי הפרועה" ו"קיץ עצוב, קיץ מאושר"). במהלך השנים הופיעו תרגומים שלה מעברית, הונגרית ואנגלית בכתבי-עת שונים (כגון הרומן לבני הנעורים "פרגים על הים" מאת מוריץ ז'יגמונד, השיר "הנוסע" מאת פנחס שדה והסיפור "הרים כמו פילים לבנים" מאת ארנסט המינגוויי). כמו כן, השתתפה קרן בעריכת המילון ההונגרי-עברי ועברי-הונגרי מאת אליעזר גרוס שהופיע בחמישה כרכים.