הפעם הראשונה שראיתי סוס היא שנויה במחלוקת.
אני גרה בקיבוץ, וכמו כל קיבוץ נורמלי, יש לנו כמה סוסים. אני לא יודעת אם ראיתי אותם שהייתי בת חצי שנה, שנה או אפילו חודש. או אולי יותר. אבל אם תדפדפו באלבום התמונות שלי מהגילאים שבהם הייתי קטנה, לפני כל האלבומים הדיגיטליים, באלבומים צהבהבים ירקרקים עם תמונות מודפסות ומרקם חלק, תוכלו לראות תמונה אחת או יותר של ילדה עם שיער בלונדיני שהיא ואחיה הגדול והגבוה

כשקראתי את הספר הזה בכיתי צחקתי שמחתי והתרגשתי יחד עם סוסים.
רק אז הבנתי כמה סוסים מסכנים וכמה החיים שלהם קשים...
הבנתי שגם סוסים הם בני אדם, בערך.
זה היה מופלא לקורא ספר דרך עיניו של סוס, ומה שכן, אני לעולם לא אשכח אותו.
מאוד מומלץ!!