הנריק יוהן איבסן (20 במרץ 1828 - 23 במאי 1906), מחזאי נורבגי רב השפעה האחראי במידה רבה להופעתה של הדרמה הריאליסטית המודרנית.
הוא נולד למשפחה אמידה יחסית בעיר הנמל הקטנה סקיאן שבנורבגיה, עיר שנודעה בעיקר במשלוחי העץ שלה. זמן קצר לאחר לידתו ירדה משפחתו מנכסיה. אמו פנתה אל הדת בחיפוש אחר נחמה, ואביו שקע בדיכאון עמוק. הדמויות במחזותיו משקפות לעתים קרובות את הוריו, והוא עסק לעתים רבות בנושאים של קושי כלכלי.
איבסן עזב את הבית והפך שוליית רוקח בגיל 15, אז החל לכתוב מחזות. מחזהו הראשון, "קטלינה" (1848), התפרסם והוא רק בן 20, אולם המחזה לא זכה לעלות על במה. מחזהו הראשון שהופק ממש היה "ערימת הקבורה" (1850), אולם המחזה לא זכה לתשומת-לב רבה. ועדיין, איבסן היה נחוש בדעתו להיות למחזאי, למרות שלא שב לכתוב במשך כמה שנים.
אחרי תקופה זו, הועסק במשך מספר שנים בתיאטרון הנורבגי, שם היה מעורב בהפקתם של למעלה מ-145 מחזות ככותב, במאי ומפיק. במהלך תקופה זו לא פרסם אף מחזה חדש מפרי עטו. למרות כשלונו לפרוץ כמחזאי, צבר איבסן ניסיון רב בתיאטרון הנורבגי, ניסיון שהתגלה כרב ערך כאשר שב לכתוב.
בשנת 1857 הגיע לאוסלו, שם חי במצב כלכלי רע מאוד. אף על פי כן, הוא הצליח להנשא ב-1859. בשנת 1864, אחרי שאיבד את אהבתו לחיים, היגר מנורבגיה לאיטליה . הוא לא שב למולדתו במשך 27 שנים, אך כשחזר כבר היה מחזאי בעל שם, גם אם שנוי במחלוקת.