שמעון צימר

שמעון צימר

סופר

צימר, סופר, משורר ומחזאי. נולד בקריית חיים. גר בתל אביב, נשוי ואב לשניים. עבד בעבודות שונות, בעיקר כספרן. כותב בבית ובבתי קפה. בית הקפה החביב עליו הוא "תולעת ספרים" בכיכר רבין בתל-אביב. חמישה מחזות שכתב הומחזו והוצגו, בין השאר בקאמרי ובהבימה. זכה בפרס היצירה הספרותית על-שם לוי אשכול לשנת תשס"ו.

ספריו הקודמים: אמא להשכיר (הקיבוץ המאוחד, 1994), אומללות ראויה לרומן
(בבל, 1999), רע לתפארת (ספרית פועלים, 2005), ראיות לאהבה (ספרית פועלים, 2007).
1.
זהו רומן בארבעה קולות: ספרן מזדקן ותמהוני, בעל מזג אנרכיסטי וממדי גוף שהיו מעניקים לו תפקיד בסרט של פליני, המתגרש מאישתו ועובר לגור במלון דירות מוזנח וציורי על שפת הים. גרושתו הנאבקת במחלת הסרטן, בנו המתגורר עם צייר ערבי במצפה בגליל, וילד זר, שיוצא לחפש את אמו ונקלע לספרייה. במרכז הרומן סיפור שקיעתו של הספרן, המבקש לעצב את חייו ברוח השירה והספרות האהובה עליו. לאחר שהוא מנפץ במכוון את נישואיו מואץ תהליך ההרס המטהר שיעד לעצמו. הוא מבקר בבתי זונות ומתחבר אל נידחי חיים אחרים. יום אחד הוא מאושם בפיתוי ואונס אחת מלקוחות הספרייה, צעירה מעורערת בנפשה, דבר שמביא לפיטוריו. מעשה נורא שעושה בנו מרסק לחלוטין את חייו והוא הופך לקלושר חסר בית שהוקא אל מחוץ לחברת בני האדם ולשפה העברית. בין דפי הרומן מתהלכים סופרים ומשוררים אהובים עליו, המופיעים בחלומותיו ובחזיונותיו, נעים בין הרחוב בו התגוררו לרחוב שנקרא של שמם ובספרייה הציבורית, שבה נמצאים הספרים שכתבו. בקרע תורמת את חלקה לאווירת השקיעה, הספרייה, שקוראיה התמעטו ותקציביה קוצצו, עד שהיאנאלצת לשמש משכן לחוגי ברידג' ופלדנקרייז לאחר שעות הסגירה....

2.
יוסף הרשקוביץ - רבע משורר, שליש צלם, עורך לשוני לפרנסתו ובעיקר בטלן הנתמך על - ידי אמו - מוצא עצמו באמצע החיים פרוד מאשתו ושב להתגורר עם האם החולה בבית ילדותו. במצלמתו הוא מתעד באובססיביות את הידרדרותה הגופנית והנפשית של אמו. שיאו של התיעוד הוא טקס סוריאליסטי להשבת זיכרונה של האם בניצוחו של רופא אליל, והרשקוביץ נסחף בתקווה שתצלומיו יביאו לפריצת דרך אמנותית לה הוא נכסף. יום אחד הוא מוצא ברחוב דפי טיוטה של שכן סופר, ומתברר לו שהלה רואה את אומללותו ראויה לרומן, ומבסס עליה את ספרו החדש. בעודו מתכנן פעולת תגמול אמנותית, רואה אור הספר של המקצוען הזריז, ולמקרא עלילותיו של בן דמותו הספרותי, חווה הרשקוביץ גילוי עז ביחס לזהותו, אותו הוא מנסה לממש על פי הכתוב ברומן. שמעון צימר נולד בקריית חיים. כתב שירה ומחזות, שחמישה מהם הועלו על במות שונות. קובץ סיפורים שלו, "אמא להשכיר", ראה אור ב - 1995 בהוצאת הקיבוץ המאוחד. "אומללות ראויה לרומן" הוא הרומן הראשון שלו....

3.
ארבעה סיפורים ארוכים בהם מהווה העלילה החיצונית מסגרת למעין מסע אל תוך תודעתן של הדמויות. הגיבורים נעים בתוך מעגלים כלואים, כשהם נגועים בדחף אובססיבי של מציצנות פנימית לבחון כל העת את מהלכי הנפש ותנועותיה....

4.
במושב האחורי של המכונית תוהה הילד לאן נעלם לו הירח כשהגיחו מן החשֵכה אל צומת מרומזר במבואות עיר גדולה. אפילו לא עולה בדעתו לשאול לאן לוקחת אותו אִמו. עד מהרה הוא מוצא עצמו בבית מלון מפוקפק בתל-אביב, ממנו הוא נמלט ברגע שנודעת לו הסיבה לחופשתם הבהולה. כמוהו גם האחרים ברומן הזה סובבים חסרי מנוח, בין הבית לרחוב, חולפים זה על פני זה, ולעִתים גם מצטלבות דרכיהם. עיתונאי שכותב נאומים לראש העיר בא למלון לכתוב נאום, וגם לבגוד באשתו, זקנה שמתעוררת בבית האבות שלה, ונסחפת בצורך עז לבשל מרק עוף, מחפשת מישהו להאכיל אותו – בין אלה מבצבצים פה ושם גם הירח, ראש העיר, כפילו של יהורם גאון, סופר בשם שמעון צימר והעיר תל-אביב שברחובותיה מתהלכים הגיבורים. זהו רומן מריר ומצחיק שמתמקד ברגעי משבר והתפכחות, שאחריהם עולמן של הדמויות לא ישוב עוד להיות כשהיה. זהו ספרו החמישי של שמעון צימר....

5.
מכתב שמגיע לידי יאיר זהבי, עורך דין תל-אביבי הגון, מעורר בו חשש מפני ניסיון סחיטה, שאם לא כן, מה מביא את מי שהייתה אהובתו בימי לימודיו, לכתוב לו פתאום אחרי שנים רבות כל-כך? ומדוע מצאה לנכון לצרף מכתב אהבה אחד מרבים שכתב לה אז? אבל לא רק החשש לשמו הטוב טורד את מנוחתו, המכתב הזה מחזיר אותו אל 'עצמיותו הישנה'. הוא נוסע לפגוש אותה ונסחף לשרשרת אירועים שאין הוא שולט בה, וגם לא מתכוון אליה. הוא מוצא עצמו צופה מן הצד בדמות שבנה לעצמו, ולא יכול להימנע מבחינה מפוכחת של חייו האישיים והמקצועיים. אבל המבט המפוכח איננו מסוגל לשלוט במתרחש, וההתפוררות הבלתי נמנעת. כל זה קורה סמוך ליום הולדתו החמישים ושתיים, הטעון חששות כשלעצמו, משום שאביו מת בגיל הזה....

6.
ברומן החניכה הזה, המלא עד גדותיו בקטעי מציאות ישראלית ששולבו זה בזה בקשרי הסאטירה והווידוי, מצרף המחבר שני ז’אנרים נוספים של הרומן: הפיקארסקה ורומן האמן. כפיקארסקה נצמד הסיפור לדמות שנשרה מרמת הישראליות הנורמטיבית אל התחתיות בגין חטא בלתי נסלח (השתמטות משירות בצה”ל, בגידה באתוס הביטחון הישראלי), ושם היא נודדת מסצנה אחת לאחרת, ומשקפת את המראה המרופט של המציאות הישראלית ברמותיה השונות. רצף התמונות המלוות את מסעו של ה”פיקארו” הישראלי העריק הינו עשיר ומגוון. לא נפקדו ממנו “מוסדות” ישראליים כמו ניחום אבלים בבית הורים שכולים, מחלקה סגורה בבית חולים לחולי נפש, הצגת בכורה בתיאטרון ופתיחת תערוכה בגלריה, ולצידם בתי הבושת של חוף תל אביב, הוויי חדרי המדרגות ההומוסקסואלי והגסות הבלתי נסבלת של מחנה הטירונים בצה”ל...

7.
קיץ לוהט. שריפת קוצים מאיימת להגיע אל בתי יישוב בגליל שבו מתגוררים אורי ונעמה. הוא מוזיקולוג והיא פסיכולוגית. האש שמגיעה עד סמוך לבית העלמין הצבאי שבו טמון בנם, שספק התאבד ספק נהרג בתאונת דרכים במהלך שירותו הצבאי – מעירה בהם את האובדן ששכך מעט. זה קורה ערב נסיעתה או שמא מנוסתה של בתם לטיול ארוך שבו תחקור בין היתר את זהותה המינית. בקצב פנימי מדויק ובגוון השפה הצלול והייחודי לו, מלווה צימר את סיפור התפוררותה של המשפחה, שיחידיה מבקשים לגעת ולהשתייך אך נסים זה מזה פעם אחר פעם, כי כמו שכותבת הילדה לאביה, “לפעמים הבית הוא רוצח שיש לנוס ממנו. (סלח לי אבא.)”...

8.
"ימים נוראים – גרסת הסופר" הוא רומן סוחף ומאתגר, הבנוי משתי נובלות. כל אחת מהנובלות בוחנת את משמעותם של מושגים כמו אבל ומשפחה באמצעות מודל ספרותי שונה. בנובלה הראשונה, ימים נוראים, נע בנימין פרומר, עיתונאי לשעבר, בין תל אביב לירושלים ומחפש דבר-מה. חייו הם תנועה ייחודית בין קודש לחול: פרומר עובר – ואיתו מיטלטלת גם לשון הטקסט – מהתעמקות מיסטית בכתבי הקודש ודבקות אמונית, לבין ביקורים אצל זונה והזיות מיניות על נשים מזדמנות. במקביל לסיפורו של פרומר נחשף סיפורו של אלון, נער חריג שהופך לאדמו"ר, אשר ייסוריו מציעים פרשנות משלימה, מוקצנת, על הקשר בין אמונה ושיגעון. בחלקו השני של הרומן – "הנובלה גרסת הסופר" - נסוגה הבוטות שאפיינה את חלקו הראשון, ואת מקומה תופס מעין "ממואר" סנטימנטלי, חשוף. המחבר של גרסת הסופר, ספק בן דמותו של שמעון צימר, ספק תמונת תשליל של בנימין פרומר הבדיוני, מתאבל על מות אמו. ככל שמתקדמת הקריאה בנובלה השנייה, צפה התשתית העומדת בבסיס הנובלה הראשונה, ומתבהרים מחוזות הכאב שמהם יונקת היצירה....


שמעון צימר לא פופולרי פה! בדיקה מהירה מגלה שבודדים דרגו את ששת ספריו אז החלטתי לתת לו קצת פרסום משום שהוא כותב טוב, מעניין ומעורר הזדהות ע... המשך לקרוא
5 אהבו · אהבתי · הגב





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ