“איך כותבים על זה ביקורת? זה כל כך קשה... מסובך לי לתמצת את כל מה שאני מרגיש כלפי היצירה הנפלאה הזאת מבלי להישמע כאילו אני מגזים. בכלל, כשמדובר ביצירות שהן גם ככה יצירות מופת, דברים שכולם ממילא כבר אוהבים, קשה לי מאוד להסביר עד כמה הן חשובות לי אישית. הרי יש סיבה ברורה ללמה ההצגה הזאת ממשיכה לרוץ כבר חמישים שנה. איך מסכמים את זה? אבל בכל זאת אנסה את כוחי. עם הגרסה השלונסקית לסיפור עוץ לי גוץ לי”

“עלילות מיקי-מהו אברהם שלונסקי לא פעם וגם לא פעמיים כאשר שמתי פעמי לספריה העירונית, נתקלתי בערמת ספרים גדולה מונחת בפתחה על המדרכה ולניתנת חינם לכל דורש. מסתבר שאנשים רבים הרוצים להיפטר מהספרים שלהם אך אין להם את הלב לזרוק אותם לפח מנסים קודם לתורמם לספריה, אך זו כלל לא מעוניינת בכך ושולחת אותם לפח מחזור הנייר שנמצא ליד פתח הכניסה. כך מקבלים הספרים הללו הזדמנות אחרונה להינצל על”

“מה--עוץ לי גוץ לי ??!!- ספר ילדים ישן!!!! טוב, ומחזה ילדים מוכר !!!! שלונסקי ונבון - מי הברנשים האלה ??!! אאהה --קונץ, בפנים -סוד כמוס . ------------------------------------ והסוד -שילוב של: -חרוזי-המילים, המונולוגים המצחיקים, משחקי-הלשון המתוחכמים במדרג שפה עברית גבוהה של שלונסקי. -ציוריו הייחודיים של אריה נבון. הם הקסם -שאין שני לו . ------------------ בחג האחרון שמע”

“אברהם שלונסקי הינו אחד הווירטואוזים הגדולים של השפה העברית החביבים עלי. כתיבתו שובבנית ורוויית המצאות לשוניות. יצירתו המוכרת ביותר היא,כמובן "עוץ לי גוץ לי", אך עוד לפני כן פרסם שני ספרי ילדים משעשעים,מלאי חרוזים משונים והומור קורצני,והם:"עלילות מיקי מהו",ו -"אני וטלי או ספר מארץ הלמה". ספר אחרון זה, שיצא לראשונה ב-‏1957, {הייתי בת שנה!!!!},כולל דיאלוגים משעשעים בין אברם (הוא אברהם שלונסקי בכבודו”

“איך כותבים על זה ביקורת? זה כל כך קשה... מסובך לי לתמצת את כל מה שאני מרגיש כלפי היצירה הנפלאה הזאת מבלי להישמע כאילו אני מגזים. בכלל, כשמדובר ביצירות שהן גם ככה יצירות מופת, דברים שכולם ממילא כבר אוהבים, קשה לי מאוד להסביר עד כמה הן חשובות לי אישית. הרי יש סיבה ברורה ללמה ההצגה הזאת ממשיכה לרוץ כבר חמישים שנה. איך מסכמים את זה? אבל בכל זאת אנסה את כוחי. עם הגרסה השלונסקית לסיפור עוץ לי גוץ לי”

“עלילות מיקי-מהו אברהם שלונסקי לא פעם וגם לא פעמיים כאשר שמתי פעמי לספריה העירונית, נתקלתי בערמת ספרים גדולה מונחת בפתחה על המדרכה ולניתנת חינם לכל דורש. מסתבר שאנשים רבים הרוצים להיפטר מהספרים שלהם אך אין להם את הלב לזרוק אותם לפח מנסים קודם לתורמם לספריה, אך זו כלל לא מעוניינת בכך ושולחת אותם לפח מחזור הנייר שנמצא ליד פתח הכניסה. כך מקבלים הספרים הללו הזדמנות אחרונה להינצל על”

“מה--עוץ לי גוץ לי ??!!- ספר ילדים ישן!!!! טוב, ומחזה ילדים מוכר !!!! שלונסקי ונבון - מי הברנשים האלה ??!! אאהה --קונץ, בפנים -סוד כמוס . ------------------------------------ והסוד -שילוב של: -חרוזי-המילים, המונולוגים המצחיקים, משחקי-הלשון המתוחכמים במדרג שפה עברית גבוהה של שלונסקי. -ציוריו הייחודיים של אריה נבון. הם הקסם -שאין שני לו . ------------------ בחג האחרון שמע”

“אברהם שלונסקי הינו אחד הווירטואוזים הגדולים של השפה העברית החביבים עלי. כתיבתו שובבנית ורוויית המצאות לשוניות. יצירתו המוכרת ביותר היא,כמובן "עוץ לי גוץ לי", אך עוד לפני כן פרסם שני ספרי ילדים משעשעים,מלאי חרוזים משונים והומור קורצני,והם:"עלילות מיקי מהו",ו -"אני וטלי או ספר מארץ הלמה". ספר אחרון זה, שיצא לראשונה ב-‏1957, {הייתי בת שנה!!!!},כולל דיאלוגים משעשעים בין אברם (הוא אברהם שלונסקי בכבודו”