“אני קורא בצורה בלתי מסודרת. בדרך כלל אני מתחיל ספר לגמרי באקראי ואם הוא מעניין אותי אני מתמיד בו עד שאני מסיים אותו - גם אם לעתים יש לי הפסקות ארוכות בקריאה עצמה... כך קרה לי גם עם הספר הנ"ל שאין תוכו כברו. ( עם העטיפה הכי שמלצית שבעולם - ציור של "שנה טובה" של פעם) זהו בעצם מחקר היסטורי אבל הוא כתוב בצורה בלתי שגרתית. בחלקו הראשון מעביר המחבר לקורא אפיזודות אוטוביוגרפיות שונות מתקופות ומתחנות שו”

“זוכרים חברים את המערכון של אריק איינשטיין ואורי זוהר ״מה הוא קופץ?, תן לו עם הגונג!״ אז ככה, גולני אוהב לקפוץ, הוא מגיע למקום מסויים וצ׳יק צ׳ק הוא קופץ למקום אחר, רגע, מה בוער לך, תסביר! מפעם לפעם אנו מרגישים אצלו את הצורך להתנצל, להצטדק, רבאק, למה מה קרה? על מה אנחנו צריכים להצטדק? טוב, למה אני מחזיק בדעות כאלה? טוב, אז ככה, אני בן קיבוץ, אבל בא ממשפחה שלא התקבלה. אבא לא התקבל, אני לא התקבלתי”

“אני קורא בצורה בלתי מסודרת. בדרך כלל אני מתחיל ספר לגמרי באקראי ואם הוא מעניין אותי אני מתמיד בו עד שאני מסיים אותו - גם אם לעתים יש לי הפסקות ארוכות בקריאה עצמה... כך קרה לי גם עם הספר הנ"ל שאין תוכו כברו. ( עם העטיפה הכי שמלצית שבעולם - ציור של "שנה טובה" של פעם) זהו בעצם מחקר היסטורי אבל הוא כתוב בצורה בלתי שגרתית. בחלקו הראשון מעביר המחבר לקורא אפיזודות אוטוביוגרפיות שונות מתקופות ומתחנות שו”

“זוכרים חברים את המערכון של אריק איינשטיין ואורי זוהר ״מה הוא קופץ?, תן לו עם הגונג!״ אז ככה, גולני אוהב לקפוץ, הוא מגיע למקום מסויים וצ׳יק צ׳ק הוא קופץ למקום אחר, רגע, מה בוער לך, תסביר! מפעם לפעם אנו מרגישים אצלו את הצורך להתנצל, להצטדק, רבאק, למה מה קרה? על מה אנחנו צריכים להצטדק? טוב, למה אני מחזיק בדעות כאלה? טוב, אז ככה, אני בן קיבוץ, אבל בא ממשפחה שלא התקבלה. אבא לא התקבל, אני לא התקבלתי”