ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 ביולי, 2015
ע"י סדן
ע"י סדן
אני קורא בצורה בלתי מסודרת. בדרך כלל אני מתחיל ספר לגמרי באקראי ואם הוא מעניין אותי אני מתמיד בו עד שאני מסיים אותו - גם אם לעתים יש לי הפסקות ארוכות בקריאה עצמה... כך קרה לי גם עם הספר הנ"ל שאין תוכו כברו.
( עם העטיפה הכי שמלצית שבעולם - ציור של "שנה טובה" של פעם) זהו בעצם מחקר היסטורי אבל הוא כתוב בצורה בלתי שגרתית. בחלקו הראשון מעביר המחבר לקורא אפיזודות אוטוביוגרפיות שונות מתקופות ומתחנות שונות של חייו. המחבר מוטי גולני הוא בן קיבוץ גבעת ברנר וככזה יש לו את הביוגרפיה הצבאית "הנכונה" כפי שהיה מקובל בעבר לגבי בני קיבוץ. אבל מסתבר שמתחת לפני השטח החיים בקיבוץ לא היו פשוטים; הוריו של גולני היו ניצולי שואה שהגיעו לקיבוץ לאחר שנים של סבל אבל בקיבוץ הייתה להם הרגשה של נחיתות שלעומת אנשי הקיבוץ הצברים בני גילם שאולי התייחסו אליהם "מלמעלה". ולמרות כל מה שעשו לא הצליחו להתאקלם בקיבוץ. המחבר רומז שבמידה מסוימת גם שמו המעוברת וגם הביוגרפיה שלו היו לגמרי שונים מהרגשתו האישית ואולי זו אחת מהסיבות שבסופו של דבר עזב את הקיבוץ והתחיל בקריירה אקדמית. חלקו השני הוא המחקר ההיסטורי עצמו ובו מרצה גולני את דעתו על ההיסטוריה של היישוב וישראל. שבעצם ראשי "היישוב" ברוב תקופת המנדט דגלו במדיניות של "הבלגה" ושמו את יהבם על הבריטיים שיעזרו למפעל הציוני להתממש ובמידה רבה זה גם היה נכון לזמנו. אלא שהחל מתקופת "תנועת המרי" של אחרי מלחמת העולם השנייה "גילו" ראשי היישוב את יתרונות "הכוח". ובוודאי שכך קרה במלחמת העצמאות שבה כבשה ישראל "בסערת הקרבות" שטחים גדולים שלא יועדו לה בתוכנית החלוקה... גולני טוען שהישוב היהודי היה מאורגן וחזק ללא שום השוואה לישוב הערבי הפלסטינאי שנפגע קשות ע"י הבריטים עצמם בתקופת המרד הערבי של שנות השלושים... הוא טוען שהחל מתחילת שנות המדינה חיפשה ישראל דווקא את המדיניות הכוחנית שתפתור את בעיותיה בעוד שלא נוסו דרכים חלופיות שהיו אולי אפשריות להשגת השלום. זו לדעתו למשל הסיבה, להצטרפות ישראל לאנגליה וצרפת במלחמת סיני ב-1956. ע"פ דעתו, המדיניות הכוחנית שבה הצבא השפיע מעבר לכל פרופורציה על הממשלה, הגיעה לשיאה ממש לפני מלחמת ששת הימים שבה נאלץ לוי אשכול לוותר על משרד הביטחון ומינה את משה דיין לשר הביטחון. הוא אומר שמלחמת יום כיפור על חלליה הרבים הייתה מלחמה ידועה מראש שממשלת ישראל הלכה אליה בעיניים פקוחות כשהיא משלמת מס שפתיים צדקני על רצונה בשלום... הספר מרתק בעיניי וגם אם לא מסכימים בהכרח לתזה הזו, הספר חשוב לדעתי ומעורר מחשבה. ד"ר מוטי גולני הוא ראש החוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה.
2 קוראים אהבו את הביקורת
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
