אז מתברר שעל שטחיות משלמים ביותר מדרך אחת בעיקר אם את מקווה שספר שאהבת את הכותרת ואת האיור על הכריכה שלו יעבירו לך שבת ארוכה (גם אם מתקצרת)
כי ממש נפלתי בפח עם הספר הזה. רואים את המאמץ של <mark>אורי לוטן</mark> אבל במקום להעריך את ספר הביכורים הזה אני מוצאת את עצמי תוהה למה לעזאזל הוא כתב אותו מתלכתחילה..כי הוא איכשהו, בלי כוונה כמובן, גרם לי לחוש נבוכה וכעוסה.

על זה אתה חושב , מר לוטן, שבא לנו , הצעירים

הספר הזה הוא אותה אסופת מאמרים בנושא הניו אייג' מהטור שהיה ל<mark>אורי לוטן</mark> זכרונו לברכה ב-NRG. אני זוכר שברגע שהוא החל לכתוב את אותו טור לא היה מאושר ממני, כי זה היה אחרי אין ספור פעמים שהפצרתי בו להתחבר לקידמה ולהיות נוכח באינטרנט. אני זוכר את הפעם שהוא התקשר אליי במיוחד בכדי לספר לי על זה וביקש ממני, "תגיב שם על מה שאני אכתוב". אני מודה שעקבתי בעניין רב אחרי מה שהוא כתב ופירסם אבל אני מוכרח להודות גם

אני מסתכל על הספר הזה בעצב רב ויש לכך כמה סיבות, ביניהם הוא המחיר הכלכך נמוך שלו אבל זה בעיקר בגלל שלדעתי איבדנו את <mark>אורי לוטן</mark> שהיה בעל כישרון כתיבה גדול, יאמר לזכותו שבכל מה ששם בו את ידו היתה טוטאליות מצידו על אותו עניין, אם זה בתרגומים שעשה לספרים שאהב וחשב ובצדק שהם חסרים לקוראים בעברית ואם בכתבות על הניו אייג' שראו אור אחרי מותו ב-"יש חדש במערב" וזה הביא לא פעם לתוצאות נפלאות.

היה לי הכבוד