“# ניסיתי לדמיין את עצמי חיה בצורה הזו. נזהרת בכל מה שאני אומרת, חיה בפחד מתמיד שישללו לי את החופש או החיים – שלי או של יקירי - אם אטעה ואומר מה שאסור. שאחשוש שמא בעקבות מה שאומר, או לא אומר – אגרום אסון למשפחתי וחברי. חיים בסמוך מאד לשכנים, שדעתם עלי יכולה להיות קטלנית. חיים מצומצמים, רק לשרוד את היומיום. להתמודד עם תרבות של הלשנות, של הקרבת מישהו אחר כדי שלא אני אהיה הקורבן. להבין שכתב אישום שיח”

“אהבתי את הספר אפשר לומר שבלעתי אותו קשה להניחו מהיד. ולמרות שהדברים ידועים פחות או יותר והרבה נכתב כבר על המשטר הסובייטי הנורא וסבלם של היהודים בו בפרט, בכל זאת יש יופי נדיר בכתיבה של הלן דאנמור. היא יכולה לשכנע, בעדינות כתיבתה, שכוחם של אנשים טובים, המאמינים בטוב, עצום. הפוקוס שלה בספר הוא לא על הרוע השרירותי של שררה לשמה אלא באיכותם של אנשים טובים שנאלצים לחיות תחת שלטון כזה. מול הניסיונות לגזול”

“ספר טוב. בעולם שבו הספרים מתחרים בעושר תרבותי זמין דוגמת ערוצי הטלוויזיה ונטפליקס, לא קל לכתוב ספר שהקורא שלו יעדיף אותו על פני צפייה פאסיבית במסך. ספר זה הוא אחד מאותם ספרים שמצליחים להתמודד עם התחרות הזו. לא מדובר ביצירת מופת מדהימה, אבל בהחלט על ספר שמצליח להמחיש את היאוש שבחיים תחת שלטון מטורף והזוי בסוף תקופת סטלין. האדם הפשוט, המשפחה הפשוטה מול הרוע והטמטום של המערכת הגדולה. הספר הזכיר לי”

“קראתי אותו בזמן קצר כי הוא מרתק. החסרון שלו: סיום קטוע מלא באופטימיות. אבל,כן מומלץ לקריאה. חושף את המשטר הסובייטי האפל "הנאור". מלא ברגשות מול קרירות ה"חוק" והשלטונות. משדר יפה את הפחד של האזרח מפני השלטון... לכאורה האזרח חופשי אבל בעצם הוא כבול לתעלוליהם של רודני התקופה. תאורי טבע נפלאים מול הברוטאליות של השלטונות והתעללות באזרח ללא קשר למקצוע שלו. הסופרת ריאלית פסימית אבל רומז”

“# ניסיתי לדמיין את עצמי חיה בצורה הזו. נזהרת בכל מה שאני אומרת, חיה בפחד מתמיד שישללו לי את החופש או החיים – שלי או של יקירי - אם אטעה ואומר מה שאסור. שאחשוש שמא בעקבות מה שאומר, או לא אומר – אגרום אסון למשפחתי וחברי. חיים בסמוך מאד לשכנים, שדעתם עלי יכולה להיות קטלנית. חיים מצומצמים, רק לשרוד את היומיום. להתמודד עם תרבות של הלשנות, של הקרבת מישהו אחר כדי שלא אני אהיה הקורבן. להבין שכתב אישום שיח”

“אהבתי את הספר אפשר לומר שבלעתי אותו קשה להניחו מהיד. ולמרות שהדברים ידועים פחות או יותר והרבה נכתב כבר על המשטר הסובייטי הנורא וסבלם של היהודים בו בפרט, בכל זאת יש יופי נדיר בכתיבה של הלן דאנמור. היא יכולה לשכנע, בעדינות כתיבתה, שכוחם של אנשים טובים, המאמינים בטוב, עצום. הפוקוס שלה בספר הוא לא על הרוע השרירותי של שררה לשמה אלא באיכותם של אנשים טובים שנאלצים לחיות תחת שלטון כזה. מול הניסיונות לגזול”

“ספר טוב. בעולם שבו הספרים מתחרים בעושר תרבותי זמין דוגמת ערוצי הטלוויזיה ונטפליקס, לא קל לכתוב ספר שהקורא שלו יעדיף אותו על פני צפייה פאסיבית במסך. ספר זה הוא אחד מאותם ספרים שמצליחים להתמודד עם התחרות הזו. לא מדובר ביצירת מופת מדהימה, אבל בהחלט על ספר שמצליח להמחיש את היאוש שבחיים תחת שלטון מטורף והזוי בסוף תקופת סטלין. האדם הפשוט, המשפחה הפשוטה מול הרוע והטמטום של המערכת הגדולה. הספר הזכיר לי”

“קראתי אותו בזמן קצר כי הוא מרתק. החסרון שלו: סיום קטוע מלא באופטימיות. אבל,כן מומלץ לקריאה. חושף את המשטר הסובייטי האפל "הנאור". מלא ברגשות מול קרירות ה"חוק" והשלטונות. משדר יפה את הפחד של האזרח מפני השלטון... לכאורה האזרח חופשי אבל בעצם הוא כבול לתעלוליהם של רודני התקופה. תאורי טבע נפלאים מול הברוטאליות של השלטונות והתעללות באזרח ללא קשר למקצוע שלו. הסופרת ריאלית פסימית אבל רומז”