בדעתי לעסוק יום אחד בדיני משפחה, ולעסוק בזה באופן בונה ולא הרסני. בסיליבוס של הקורס בדיני משפחה הופיעה דרישה לקרוא מספר עמודים מהספר הזה. אציין מראש שגם הקורס במשפט העברי ש"נאלצתי" לקחת, וגם דיני המשפחה, ריככו מאוד את מה שהיה עד אז התכחשות מוחלטת שלי לחכמת ההלכה. מכאן, ששמחתי לקרוא את דעתו של הרב סולוביצ'יק, שמזמן התעניינתי מאוד בספריו. אחרי קריאת הקטע החלטתי לרכוש את הספר ולקרוא אותו במלואו.

ה

ב"על התשועות" נדפסו דרשות ושיעורים של הרב סולוביצ'יק על חנוכה ופורים. שני החגים הללו הפכו בימינו להיות קצת "חגי הילדים". אם מתבוננים על המגילה בעיניים של מבוגר מתחילות להתעורר שאלות שלא הטרידו אותנו בגן הילדים. תארו לעצמכן נערה שנלקחת לבית המלך חובב הבתולות הקטינות ורוצח לעת מצוא - קצת קשה לתאר את מצבה בחגיגיות ולהלביש את בנותינו בשמלות מלכת אסתר מפוארות שמטרתן למצוא חן בעיני מלך כזה.

בספר זה

הצהרה מקדימה: זו לא ביקורת, אלא סקירה של ספר ומעט רשמים אישיים בתכלית. מי שאוהב, מעריך או מעריץ את הכתיבה של הרב סולוביצ'יק ודאי אינו זקוק להמלצה וודאי לא ממני.
בכל אופן, ייתכן שיש מי שיירתע מקריאה בספר זה מפני שמדובר באיגרות וראיונות, ולא במאמרי מחשבה מרהיבים. אל תעשו את הטעות הזאת! הספר הזה מרתק מהרבה בחינות. ראשית, מתגלה בו הדמות הציבורית של הרב, ההנהגה וההחלטיות שלו בעניינים שנוגעים למשל לחב