“בדעתי לעסוק יום אחד בדיני משפחה, ולעסוק בזה באופן בונה ולא הרסני. בסיליבוס של הקורס בדיני משפחה הופיעה דרישה לקרוא מספר עמודים מהספר הזה. אציין מראש שגם הקורס במשפט העברי ש"נאלצתי" לקחת, וגם דיני המשפחה, ריככו מאוד את מה שהיה עד אז התכחשות מוחלטת שלי לחכמת ההלכה. מכאן, ששמחתי לקרוא את דעתו של הרב סולוביצ'יק, שמזמן התעניינתי מאוד בספריו. אחרי קריאת הקטע החלטתי לרכוש את הספר ולקרוא אותו במלואו.

הספר מורכב ממספר מאמרים (או שיעורים), העוסקים במוסד הנישואין, במקומו החברתי, ובעיקר (תופתעו, או שלא) בנפשות הפועלות בו - הגבר והאישה. אני אינני נשוי (וכנראה גם לא אהיה), ואין ספק שקטונתי להגיב או לבקר את גישותיו ההילכתיות, אבל בכל מקרה הרב אינו דורש מקוראיו ידיעה ושינון בגמרא. הרעיונות הפילוסופים שלו, והתפיסות המקוריות שלו (לדעתי) באשר למהות הזוגיות (ששיאה, לדעתו, הוא באיחוד הנישואין), אינן דורשות אפילו ידע פילוסופי נרחב. מעלי הספר עולים דבריו של אדם חכם מאוד - הן בהלכה, הן בהילכות העולם הזה והן ב"חוכמת הגויים". גם מי שמתקשה לראות את המילה אלוהים בכל שני משפטים ימצא בספר הזה הרבה תובנות מעניינות על זוגיות, ההבדלים שבין גברים ונשים (והאם בכלל רצוי להבליט אותם), ולמורכבות של מוסד הנישואין. הנישואין הם בבחינת איחוד קדוש, אליבא דסולוביץ', אבל הם גם מצב קיומי קשה לשימור וטיפוח (כלומר תפיסתו כלפי הנישואים היא ריאלית - ודווקא מתוך הריאליה הזאת הוא מבקש את ה"קדושה"). ספר בהחלט מעניין, שכתוב בצורה שוטפת, עם רעיונות מסובכים (לפחות לי) המוסברים בפשטות.

החסרונות בספר הן האפולוגטיקה שהרב נמשך אחריה לעתים - כנגד תרבויות גויות בעיקר, אבל גם כלפי הציבור החילוני. יש לציין, עם זאת, שהדבר נעשה באופן עדין ולא מתריס, כך שאין בכך לקלקל את מה שהוא בסופו של דבר מסמך מקסים, שהרבה דיינים בבתי הדין הרבניים היו יכולים ללמוד ממנו דבר או שניים. חסרון נוסף הוא שלעיתים קצת התבלבל לו לרב בין עקרונות היהדות, ועם המונחים בלטינית הוא מציג (בחלקים בודדים של הספר) משנה תיאולוגית שדומה יותר לזו הקתולית. אך כמו שאמרתי, קטונתי.

מומלץ”