“מה זה שמר-בית? אה, בדיוק כמו שמרטף, אבל אחרת. שמר בית הוא אדם השומר על בתיהם של אנשים, בעת שהם נוסעים מפאת עסקיהם או חופשותיהם, ובכך מגן עליהם מפני סכנת הגניבה. עמוס האוזנר, אדם אפור לחלוטין, חי לו בשגרה אפורה בביתו האפור, במקומו האפור ומעבודתו כפקיד אפור בבנק אפור. ידידו ההולל והתככן מחליט להכניס פלפל בחייו מסית אותו להתפטר, לנטוש את שגרת יומו האפורה, ולהפוך לאדם מעניין. וכל זה יקרה, סמוך יהושפט”

“חוות דעת - המיזנתרופ / יונתן יבין את המיזנתרופ רכשתי ברגע של היסח-דעת בסטימצקי. ברגע אחד שבו הבטתי על הכריכה, וקראתי רק ברפרוף משועמם את הכריכה האחורית של הספר. בלעתי אותו תוך בערך שלושה ימים, והמלצתי עליו לכל מי שאני מכירה, וכעת אמליץ גם לכם - קוראים נכבדים, על אחד הספרים היותר בלתי-רגילים שקראתי בזמן האחרון. הספר מספר את סיפורו של דורון אריכא, מחזאי בלתי נסבל, שהקהל מוקסם ממחזותיו שוב ושוב”

“יונתן יבין מוסר לנו כאן חבילה של תענוג במשקל כבד, בתוספת המון צחוק והתמוגגות, והכל במתיקות שאין לעמוד בפניה. הסיפור של עמוס, התם והתמים עד מאוד ושאינו יודע לשאול ובכלל אינו יודע מאום על העולם והלכותיו ולעולם אינו תמה ואינו שואל ואינו מסתקרן, אלא פשוט מקבל הכל כפי שהוא ושח הכל כפי שהוא. נו, שלימזל מוחלט. חברו של עמוס מילדות שאוהבו אהבת נפש ואהבת חינם, ולא אחת אומר נדהם: "חיי שמואר אתה עמוס", הריה”

“תביאו לי עוד! עוד! עוד! אני לא יכולה להדגיש כמה אני שמחה שהנחתי ידיים על הספר הנפלא הזה. יונתן יבין הוא אחד מהסופרים שאני הכי מעריכה, וספרו "המיזנתרופ" הוא אחד מהספרים האהובים עליי ביותר. כשראיתי שיצא ספר חדש מפרי עטו לילדים, עטתי עליו כאחוזת שד וסיימתי את הקריאה תוך שעות בודדות, כולי מרוחת חיוך חולמני. ליאור וירין חברים טובים מאז כיתה א'. חברים טובים לנצח נצחים לעד ולעולמים. או שאולי לא. כי”

“מה זה שמר-בית? אה, בדיוק כמו שמרטף, אבל אחרת. שמר בית הוא אדם השומר על בתיהם של אנשים, בעת שהם נוסעים מפאת עסקיהם או חופשותיהם, ובכך מגן עליהם מפני סכנת הגניבה. עמוס האוזנר, אדם אפור לחלוטין, חי לו בשגרה אפורה בביתו האפור, במקומו האפור ומעבודתו כפקיד אפור בבנק אפור. ידידו ההולל והתככן מחליט להכניס פלפל בחייו מסית אותו להתפטר, לנטוש את שגרת יומו האפורה, ולהפוך לאדם מעניין. וכל זה יקרה, סמוך יהושפט”

“חוות דעת - המיזנתרופ / יונתן יבין את המיזנתרופ רכשתי ברגע של היסח-דעת בסטימצקי. ברגע אחד שבו הבטתי על הכריכה, וקראתי רק ברפרוף משועמם את הכריכה האחורית של הספר. בלעתי אותו תוך בערך שלושה ימים, והמלצתי עליו לכל מי שאני מכירה, וכעת אמליץ גם לכם - קוראים נכבדים, על אחד הספרים היותר בלתי-רגילים שקראתי בזמן האחרון. הספר מספר את סיפורו של דורון אריכא, מחזאי בלתי נסבל, שהקהל מוקסם ממחזותיו שוב ושוב”

“יונתן יבין מוסר לנו כאן חבילה של תענוג במשקל כבד, בתוספת המון צחוק והתמוגגות, והכל במתיקות שאין לעמוד בפניה. הסיפור של עמוס, התם והתמים עד מאוד ושאינו יודע לשאול ובכלל אינו יודע מאום על העולם והלכותיו ולעולם אינו תמה ואינו שואל ואינו מסתקרן, אלא פשוט מקבל הכל כפי שהוא ושח הכל כפי שהוא. נו, שלימזל מוחלט. חברו של עמוס מילדות שאוהבו אהבת נפש ואהבת חינם, ולא אחת אומר נדהם: "חיי שמואר אתה עמוס", הריה”

“תביאו לי עוד! עוד! עוד! אני לא יכולה להדגיש כמה אני שמחה שהנחתי ידיים על הספר הנפלא הזה. יונתן יבין הוא אחד מהסופרים שאני הכי מעריכה, וספרו "המיזנתרופ" הוא אחד מהספרים האהובים עליי ביותר. כשראיתי שיצא ספר חדש מפרי עטו לילדים, עטתי עליו כאחוזת שד וסיימתי את הקריאה תוך שעות בודדות, כולי מרוחת חיוך חולמני. ליאור וירין חברים טובים מאז כיתה א'. חברים טובים לנצח נצחים לעד ולעולמים. או שאולי לא. כי”