מה זה שמר-בית? אה, בדיוק כמו שמרטף, אבל אחרת. שמר בית הוא אדם השומר על בתיהם של אנשים, בעת שהם נוסעים מפאת עסקיהם או חופשותיהם, ובכך מגן עליהם מפני סכנת הגניבה. עמוס האוזנר, אדם אפור לחלוטין, חי לו בשגרה אפורה בביתו האפור, במקומו האפור ומעבודתו כפקיד אפור בבנק אפור. ידידו ההולל והתככן מחליט להכניס פלפל בחייו מסית אותו להתפטר, לנטוש את שגרת יומו האפורה, ולהפוך לאדם מעניין. וכל זה יקרה, סמוך יהושפט

חוות דעת - המיזנתרופ / <mark>יונתן יבין</mark>

את המיזנתרופ רכשתי ברגע של היסח-דעת בסטימצקי. ברגע אחד שבו הבטתי על הכריכה, וקראתי רק ברפרוף משועמם את הכריכה האחורית של הספר. בלעתי אותו תוך בערך שלושה ימים, והמלצתי עליו לכל מי שאני מכירה, וכעת אמליץ גם לכם - קוראים נכבדים, על אחד הספרים היותר בלתי-רגילים שקראתי בזמן האחרון.

הספר מספר את סיפורו של דורון אריכא, מחזאי בלתי נסבל, שהקהל מוקסם ממחזותיו שוב ושוב

<mark>יונתן יבין</mark> מוסר לנו כאן חבילה של תענוג במשקל כבד, בתוספת המון צחוק והתמוגגות, והכל במתיקות שאין לעמוד בפניה.
הסיפור של עמוס, התם והתמים עד מאוד ושאינו יודע לשאול ובכלל אינו יודע מאום על העולם והלכותיו ולעולם אינו תמה ואינו שואל ואינו מסתקרן, אלא פשוט מקבל הכל כפי שהוא ושח הכל כפי שהוא. נו, שלימזל מוחלט.
חברו של עמוס מילדות שאוהבו אהבת נפש ואהבת חינם, ולא אחת אומר נדהם: "חיי שמואר אתה עמוס", הריה

תביאו לי עוד! עוד! עוד!

אני לא יכולה להדגיש כמה אני שמחה שהנחתי ידיים על הספר הנפלא הזה. <mark>יונתן יבין</mark> הוא אחד מהסופרים שאני הכי מעריכה, וספרו "המיזנתרופ" הוא אחד מהספרים האהובים עליי ביותר. כשראיתי שיצא ספר חדש מפרי עטו לילדים, עטתי עליו כאחוזת שד וסיימתי את הקריאה תוך שעות בודדות, כולי מרוחת חיוך חולמני.

ליאור וירין חברים טובים מאז כיתה א'. חברים טובים לנצח נצחים לעד ולעולמים. או שאולי לא. כי

הספר הוא שיתוף פעולה נפלא בין כותב שאני אוהבת מאוד לילדים ולמבוגרים, <mark>יונתן יבין</mark> שכתב ספר מקסים בשם החתול דלעת משנה את הדעת, ולאחרונה קראתי את התרגום המחודש שלו לשלושה בסירה אחת, שיקבל פוסט המלצה משלו. את האיורים איירה ליאורה גרוסמן הנהדרת,זוכת עיטור אנדרסן שפותחת כעת תערוכה לספר בבית אריאלה בתל אביב בשם גוזלים בדף. מעניין שהרעיון לספר הגיע מכך שהיא איירה דמות שלא התקבלה לספר אחר, ו<mark>יונתן יבין</mark> שאהב

"הביקורות מייללות:
פששששש... פסססס... פססססט! - טום מ"טום וג'רי"
מיאו, מיאו, מיאו יאו יאו! - מבקר המזון ג. גארפילד
משהו לא רגיל! - החתול שמיל"
(מתוך הכריכה האחורית.)

חברי החתולים, אני מסכים איתכם במאה אחוז.

ואיך אפשר לא לחבב צייר שחוץ מכישרון ציור, יש לו גם חוש הומור? ככה הוא מציג את עצמו: "גלעד סופר, דווקא מאייר, הוא ג'ינג'י בשורשים, כולל נמשים. זהו ספרו הראשון והטוב ביותר (בינתיים. מחכ

ספר מרתק שאי אפשר שלהשאיר אותו בצד,מסקן עד כדי כך שנכנסים לעולם של אריאל,מכירים אותו הכי טוב שאפשר.במקביל ניתן לראות מי הם באמת החברים האמתיים שלך,מאחורי חזות קשוחה עומד לו איש עם לב רגיש כל כך...וישנן דמויות שבחיים לא חשבתי שאפשר להזדהות אתם...ספר מומלץ לכל הגילאים!!