הספר הוא שיתוף פעולה נפלא בין כותב שאני אוהבת מאוד לילדים ולמבוגרים, יונתן יבין שכתב ספר מקסים בשם החתול דלעת משנה את הדעת, ולאחרונה קראתי את התרגום המחודש שלו לשלושה בסירה אחת, שיקבל פוסט המלצה משלו. את האיורים איירה ליאורה גרוסמן הנהדרת,זוכת עיטור אנדרסן שפותחת כעת תערוכה לספר בבית אריאלה בתל אביב בשם גוזלים בדף. מעניין שהרעיון לספר הגיע מכך שהיא איירה דמות שלא התקבלה לספר אחר, ויונתן יבין שאהב אותה כתב לה סיפור משלה.
גיבורת הספר היא הילדה רעמה, או נכון יותר הרעמה שצומחת על ראשה. כמו שהוא מכונה בספר "שער שתחתיו צמחה לה ילדה".
רעמה ששומרת בקנאות על הרעמה שלה מגלה בוקר אחד, קן לציפור כמו בשיר של ביאליק, רק במקום בין העצים הוא צומח אצלה ברעמת שיערה. היא יוצאת לרחוב כדי לחפש את האם של הגוזלים, וכולם נבהלים. אין הרבה מראות מבהילים כמובן יותר מאשר ילדה עם שיער לא חלק ומסודר. רעמה מתעלמת מהשכנה וההרוקח אבל למול הלגלוג של חבורת הילדות הבהירות עם השיער המסודר ובגדי הבלט היא לא מתאפקת.
יש לה מערכת יחסים מורכבת עם השיער שלה, והוא מכוון אותה לחנות לחיות מחמד. שם היא פוגשת מוכר עם שיער מיוחד משלו – רסטות, ששמח לשמוע שהיא מצאה את הגוזלים. האם השמחה מתרעמת (עוד מילה שאולי קשורה לרעמה), על כך ששערה של רעמה באמת נראה כמו קן, וממליצה לה קצת לחפוף וקצת להסתפר. רעמה והשיער שהוא כבר דמות בספר מתייעצים ומחליטים שהיא באמת יכולה קצת, לסדר רק כדי שלא יחשבו שזה קן. ומה קרה בסוף? ממליצה לקרוא.
מלבד האיורים הנהדרים, המורכבים והצבעוניים, והסיפור החביב, אני אוהבת את הספר כי הוא לא מפחד לקחת צד ולהביע דיעה. בעולם שבו אי אפשר למצוא יותר בגדים שהם לא ורודים לבנות וכחולים לבנים, וששיער חלק ובהיר הוא אידיאלי, ומיתוס היופי מתחיל עוד מהלידה, טוב שיש גיבורה אמיצה, דעתנית שלא מתלבשת כמו כולם, לא נראית כמו כולם ויש לה דיעות משלה שהיא אינה פוחדת לעמוד מאחוריהן. וכמובן רעמה לתפארת. היא הזכירה לי את בילבי עם שתי הצמות הג'ניג'יות המזדקרות שלה.
לאחיינית האהובה שלי יש רעמת תלתלים משלה, בפעם האחרונה כשבאתי אליה היא בקשה ממני צמות ואמרה שהיא לא רוצה תלתלים. גם היא כבר הבינה את המסר.
אין דבר יותר חמוד בעולם מאוריה וללי המתולתלים, ואני רוצה שהיא תגדל בעולם שאף לא יגיד לה שהוא לא רוצה ילדה עם תלתלים.
נושא השיער הנשי הוא נושא מורכב, חברתי ופוליטי, מספיק הדוגמאות של נשים שחורות עם שיער סמיך ומתולתל שנאלצות להחליק אותו ומגישות בטלוויזיה ופוליטקאית שמחליקות את שיערן. בואו לא נתחיל עם זה בגן הילדים, השינוי יכול לבוא משם.
יש מקום לכולם גם לרעמה של רעמה, וגם לתלתלים של אוריה.
מוזמנים לקרוא עוד עליי ועל עבודתי כעורכת ספרים באתר shlomitlica.co.il
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
