“כבר התרגלנו לדבר, עוברות להם שנתיים מאז חתימת או אי חתימת ההסכם, ובום , נוחתים להם ספרים המתארים את התהליך שהיה או לא היה, וחוזר חלילה.
כך קיבלנו את ספרי אוסלו אחד, שתיים, שלוש וכו׳ כך קבלנו את ספרי שפרסטאון, ועכשו קבלנו את ברק אחד, שתיים או שלוש, אני כבר ממש לא זוכר, היו כל כך הרבה.
אבל, בואו נחזור למשא ומתן ברק אחד, שהתחיל בחיצרוץ חצוצרות, ונגמר כמו בלון שתקעו בו סיכה וכל האוויר ברח מימנו.
כ”