“רון מיברג עושה את המעשה הצופי שלו, וכחברו האישי של יוסי גנוסר וכמחווה שניתן בהחלט להבינה הפיק כתב סנגוריה מעניין, מרתק, שופע ידע ממקור ראשון ואחר. הספר מתאר את צד ג' - את הצד שראה והבין רון מיברג כחבר וכמי שהוקסם מאותם צדדים חיוביים מדמותו של יוסי. מה שהיה חסר לי בספר (כמי שעבד תחת יוסי בתקופות מסוימות בשירות) היו דווקא הצדדים הפחות נעימים באישיותו ושעליהם רון מיברג דילג לחלוטין (למעט כמה נקודות א”