למה שלושה כוכבים? כי מיברג הוא כותב מחונן שתענוג לקרוא אותו. אז למה שלושה כוכבים בלבד? כי מיברג הוא כותב מתנשא ויהיר ובספר יש הכל חוץ מאהבת אדם. חשבתי לכתוב פתק למיברג ולהגיד לו שאם היה מרים את הראש לרגע היה מגלה שהוא לא הישראלי היחד באזור, במשך 16 שנים התגוררנו במרחק של מספר רחובות זה מזה. נעמי ואני הכרנו אחת את השנייה ואפילו נפגשנו פעם לכוס קפה באלסוורס שעליה אומר מיברג שהיא העיר המכוערת ביותר במיין. אבל את הביקורת נטולת הבסיס הוא שופך גם על ערים אחרות ועל אנשים אחרים. יש כאלה שרואים ערבות קרח ושממה אנושית ויש כאלה שרואים את יופיה של מיין ואת הנדיבות של תושביה.כנראה שמיברג שייך לסוג השני זה שמתבוסס בכתבות ארוכות על כל מיני 'גדולי תרבות' אמריקאים שאחרי הרבה דפים איבדתי כל עניין בהם או בדעותיו עליהם.
מיברג הוא במיטבו כשהוא כותב על עצמו ולרגעים מציץ מתוך המילים אדם אמיתי עם כאבים אמיתיים אבל זה קורה רק בחלק יחסית קטן של הספר.
רון מיברג - היינו לידך גיאוגרפית במשך הרבה שנים אפילו נראה לי שחלקנו וטרינרית לחתול שלנו (ושלך) כל מה שהיית צריך לעשות זה להרים את הראש אבל אני מניחה שלהיות הישראלי היחיד יש בזה מין תג של יחוד שאם היית יודע שאתה - לא - היה נפגע משהו מיחודך.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
