שלושה מקורות ראשוניים יש לנו לחיי סוקרטס; כתבי אפלטון, כתבי כסנופון, והמחזה הפרודי הזה של <mark>אריסטופאנס</mark>, שתוקף את סוקרטס ללא רחם, עד כדי כך שאפלטון רומז ב"אפולוגטיקה" שלו כי הוא חלק מהסיבות לעוינות דעת הקהל כלפי הפילוסוף הדגול.

בתור מי שמאוד אוהב ומעריץ את סוקרטס ושני תלמידיו, ורואה בהוצאה להורג שלו ע"י המדינה האתונאית פשע מזעזע שהטרים את הבאות לאנשים דגולים מאז ועד היום, קצת קשה לי רגשית לגשת לטק

קומדיה אתונאית מימי המלחמה הפלופונסית בין אתונה לספרטה, שארכה עשרות שנים ובמידה רבה התישה את שתיהן.
הסיפור כאן הוא על אתונאי אחד שמוצא חיפושית ענקית ועף איתה לאולימפוס כדי למצוא את אלת השלום. ואני חייב להגיד, זו מהקומדיות החלשות יותר של <mark>אריסטופאנס</mark> בעיניי כקורא מודרני.

יש לכך מספר סיבות:
1. למרות המסגרת העלילתית הדי נהדרת, אין כאן התפתחות עלילתית מעניינת במיוחד. המחזה הזה פשוט מאוד מבחינת ההתר