אהבתי בזמן האחרון, מהמשובחים!, ספרים שרוצה לקרוא, עבדות, הספרייה העברית בברלין, ספרים שאני רוצה, קראתי ב2012, Wishlist, המדף שלי, אורית, מתכנן לקרוא ב5 שנים הקרובות, 19 - מצטיינים, ספרות מתורגמת למכירה , ספרים עד 15ש"ח , רשימה, ספרות מתורגמת , 2018 פואנטה℗, ספרים אלמונים מומלצים לקריאה, קְרִיאַת יַם סוּף, עבדות באמריקה, ווישליסט מודפסים, גזענות, עבדות, אפריקה, עם עובד, הבאים בתור, ספרים מיוחדים להשגה, עוד ...

1.

זכרון ארוך מאת פרד ד'אגיאר שני עבדים הם, סבור העבד הזקן וייטצ'פל, העובד במטע עבדים במדינת וירג'יניה במאה השמונה עשרה ובראשית המאה התשע עשרה: עבד כמוהו עצמו, עבד פיקח, שלומד ממראה עיניו, והוא אוהב את אדוניו, עובד אותו בנאמנות, ומפיק ממנו ומן המשגיחים רצון ומידה של חסד ונדיבות, וכך הוא זוכה להאריך ימים ולראות בנים ובני בנים: ועבד כמו צ'פל, בנו שלו עצמו, הסורר והממרה, הצריך לחזות הכל מעצמו ומבשרו, והוא מתנהג כאילו נפל לו הרע מכל המזלות על האדמה, נתפס לכעס ורוגז, והוא עלול להביא צרות צרורות על ראשו, ולהרע ככה גם את מנת חלקו של כל עבד אחר במטע. כאשר הבן הזה בורח מן המטע הדרומי, בין שאר דברים כדי להעז ולנסות להגשים בצפון הליברלי יותר אהבה מופלאה הנראית מחוסרת סיכוי מלכתחילה, מחליט אביו הזקן להצילו מן הגורל האיום המזומן לו אם ייתפס. שכן מכבר הוא חושש לבנו, שאין הוא יודע אל נכון את מקומו ומעמדו, ולא היה מזיק לו אפוא עונש כלשהו, שיעור בצייתנות, אילוף ברעיון הכפיפות והכניעות וההשלמה. כדי להוציא לו מראשו הפרוע כל רעיון של חירות מאחריות: הלוא נולד קניינו של אדם אחר, כאביו לפניו, וכמו שעתיד בנו שלו להיוולד, וראוי אפוא להציל אותו מפני עצמו במוקדם ולא במאוחר, כדי שיישאר בחיים. לאחר הבריחה, בשעה זו שעודנה תלויה לדעתו בין המוקדם ובין המאוחר, מחליט האב הזקן להסתכן ולהציל את בנו לפי דרכו שלו. את הדילמה הקשה הזאת של העבד הזקן, מעמיד פרד ד'אגיאר בסיפור טרגי בעל עצמה מהממת, מסופר מזווית הראייה של נפשות אחדות, גברים ונשים, שחורים ולבנים, ומאיר באור נוקב את שאלת העבדות, והכל בסגנון פיוטי של משורר ופרוזאיקון, כוכב דורך בשמי הספרות העולמית....

2.

להזין את הרוחות - פרוזה אחרת # מאת פרד ד'אגיאר בשנת 1781 עשתה האונייה הבריטית "זונג" את דרכה ממערב אפריקה אל ג'מייקה ועל סיפונה 460 עבדים מאפריקה. מגפה פשטה באונייה ורב - החובל החליט להשליך את העבדים החולים אל הים כדי לקבל בעבורם דמי ביטוח בשובו לאנגליה. בשלושה ימים, ב - 23 בנובמבר, ב - 24 וב - 26 בו הושלכו 122 עבדים וטבעו. הרצח נעשה לעיני עבדים אחרים, ועשרה מהם קפצו בייאושם אל הים וטבעו אף הם. המתים האלה היו קומץ ממיליוני בני - אדם שמתו במחלות, ברעב ובעינויים במהלך סחר העבדיס שנמשך יותר משלוש מאות שנה, מתחילת המאה ה - 16 ועד אמצע המאה ה - 19. סוחרי העבדים היו פורטוגלים, צרפתים, ספרדים, הולנדים, דנים, אנגלים ולבסוף גם אמריקנים - כמעט כל אומות העולם המערבי התרבותי. פרד ד'אגיאר, המשורר והסופר הצעיר בן גיאנה שבאמריקה הדרומית, מעמיד ברומן הפיוטי השלישי שלו מצבת זיכרון לקורבנות ולברבריות כאחד. הוא שואב את השראתו מן הזוועה שהתחוללה על סיפונה של ה"זונג" וטווה עוד לבוש ספרותי אחד, מן החזקים שבהם, לסיפור החוזר ונשנה בהיסטוריה האנושית של מי שנותן את הפקודה ומי שמבצעים אותה, אם ברצון ואם באי - רצון, ומי שמתמרדים ועושים מעשה. רב - החובל פקד, אנשי צוותו תפסו בני - אדם חיים בידיהם וברגליהם - גברים, נשים וילדים - והשליכו אותם אל הים, ושפחה אחת התמרדה וניסתה להמריד את חבריה. זהו סיפור עם גרעין מוצק של אמת היסטורית ואמת אנושית, שמסופר ביכולתו המעוררת השתאות של פרד ד'אגיאר למזג דייקנות ריאליסטית בוטה, מכאיבה, ברוטלית לפעמים, עם עדינות פיוטית סבלנית, קשובה למראות, קולות ותחושות. פרד ד'אגיאר נולד בלונדון ב1960 - וגדל והתחנך בגיאנה. פרסם עד כה שלושה ספרי שירה, מחזה ושלושה רומנים. זכה בכמה וכמה פרסים ספרותיים חשובים. לציון מיוחד זכתה מסה מזהירה שלו על הגזענות (1996), שייחודה בדעה האופטימית שהגזענות ניתנת להירפא. היום הוא יושב בלונדון. ספר של ד'אגיאר, "זכרון ארוך" (1994), ראה אור בעברית בסדרת "פרוזה אחרת" (1997) וזכה לביקורות נלהבות ולקהל קוראים גדול. "להזין את הרוחות" ראה אור במקורו בשנת 1997....