“את הספר הזה אני אוהבת להקריא לילדיי בעיקר משום שאני אוהבת אותו, וגם הם. מסופר בו על מקרה שבטח קורה בכל בית, ובו נמרון פתאום מרגיש חולה, אני כותבת "מרגיש" כי הוא לא באמת חולה, רק זקוק לתשומת לב מיוחדת, לבישולים הטעימים שמכין לו חברו דובון, לחברים שלו שיבואו לבקר אותו, לפינוקים אחרים, למשל אומר לדובון: תביא לי כרית לסלון, תביא לי גם שמיכה, תביא לי גם....ודובון עושה כל מה שהוא רוצה כדי ש"יחלים". ובסוף אחרי הגשמת כל הפנטזיות כמעט, נמרון מבריא, והם מסכמים שבפעם הבאה דובון יהיה חולה. אוי, להתענג על הספר. כולנו פעם דובון ופעם נמרון. כתוב בשפה משעשעת, ופשוט ספר מתוק. מומלץ ביותר, ולא רק לילדים.”