גרשון שקד

גרשון שקד

סופר


» ספרים של גרשון שקד שנקראים עכשיו:

פנים אחרות ביצירתו של שי עגנון
גרשון שקד

ש"י עגנון : מחקרים ותעודות - קבצים לחקר הספרות העברית
גרשון שקד
1.
2.
3.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1880 - 1980). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת - זמנה ובת - זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי - הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ - אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית. הכרך הנוכחי הוא האחרון בסידרה המבקשת להקיף את היצירה העברית בתקופה האמורה, והוא דן בשורה ארוכה של סופרים שרובם החלו לפרסם מראשית שנות הששים ואילך. בהמשך למבוא, הבא להציג תמונה רב - פנית של הדור, מוקדשים פרקים מפורטים לסופרים המרכזיים של התקופה, החל במי שמכונים ע"י המחבר "המאחרים לפרוח" (כגון בנימין תמוז ודוד שחר), דרך עוז, יהושע, כהנא - כרמון ובני דורם וכלה ביעקב שבתאי, בן - נר וצלקה. הסידרה כולה היא נכס שאין ערוך לו לשוחר הספרות, לסטודנט, למורה ולתלמיד - ותרומה חשובה ביותר לחקר הספרות העברית בדורות האחרונים....

4.
מהגרים הוא הרומן הראשון של המבקר וחוקר הספרות גרשון שקד. הוא מעלה בו בעיקר את הוויתה של שכבה שלא זכתה עד כה לביטוי הולם בספרות העברית - זאת של עולי שנות השלושים המאוחרות וראשית שנות הארבעים, שהביאה עמה לא רק את ה"יקים" המשכילים, אלא גם שכבות של פשוטי עם ומעמדות ביניים ממרכז אירופה. עלייה זו נשארה, לפחות בחלקה, גלותית בהווייתה ובלשונה, ורק בניה סללו את דרכם, במאמץ, בהווייה הצברית ותפסו מקומם כשווים בין שווים בעיצובה של המציאות המשתנה. הרומן מלווה את נעוריהם, התבגרותם וגלגולי חייהם של שניים מבני דור זה בקרב חברתם, שעם כל גינוני הארצישראליות שלה היתה אף היא, לפחות בחלקה, חבורה של בני עולים, כרובו המכריע של הישוב באותה תקופה. עלילתו נעה ממחצית שנות הארבעים למאה הקודמת (עם כמה גיחות לאחור) עד מות ההורים בסוף שנות השבעים, וחושפת אגב כך חלק נכבד מהלכי הרוח בישוב בארץ ותמורותיו, וכן את יחסם המורכב של חניכי הארץ לארצות מוצאם ולחיים מחוץ לישראל....

5.
6.
7.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1880 - 1980). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ - אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית. כרך זה ממשיך את הדיון, שראשיתו בסוף כרך ג', ובוחן אספקטים שונים בספרות העברית של ארבעים השנים האחרונות, תוך התמקדות ביוצרים הריאליסטיים של התקופה. בהמשך נידונים במפורט חמישה מן הסופרים המרכזיים שהחלו את כתיבתם בסוף שנות השלושים ובשנות הארבעים. הכרך הבא - האמור להיות האחרון - ידון בסופרים הלא - ריאליסטיים שיצירותיהם החלו להופיע בתקופה הנדונה....

8.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1880 - 1980). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי - הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ - אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית....

9.
10.
11.
12.
13.
במרכזו של הספר עומדים טקסטים מן הספרות הגרמנית יהודית (היינה, קפקא, יוזף רות ואחרים) והספרות האמריקנית יהודית (מלמוד, בלו, אוזיק ואחרים), ובשוליים היותר רחבים ספרות יהודית ביידיש (שלום עליכם), בעברית (עגנו) ובפולנית (אידה פינק). שקד מראה כיצד התגבשה זהותה של הקבוצה האתנית היהודית מתוך עימות עם "האחר", עימות שהגיע לשיאו הטראגי בשואת יהודי אירופה. הוא חותם את הספר בסדרת עיונים ביצירות של סופרים אחדים ממוצא גרמני, תוך התמקדות באופן ראייתם הם את "האחר" היהודי לאחר השואה ובדרכי גיבוש זהותם לנוכח "זכר העם היהודי שנהרג". בספר זה, שעניינו היסטוריה תרבותית חברתית, המחבר עוקב לא רק אחת תהליכים שהובילו אל טראומת השואה, אלא גם אחר האופן שבו עובדה ונקלטה טראומה זו אצל אלה ששרדו, וכן אחר הדרך שבה נתפסו השורדים על ידי יורשי מקריביהם....

14.
15.
16.
17.
456 עמודיםספר זה הוא ניסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1890-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תכניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן לה בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משחוררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי, לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית....

18.
19.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שינתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.כרך זה ממשיך את הדיון, שראשיתו בסוף כרך ג`, ובוחן אספקטים שונים בספרות העברית של ארבעים השנים האחרונות, תוך התמקדות ביוצרים הריאליסטים של התקופה. בהמשך נידונים במפורט חמישה מן הסופרים המרכזיים שהחלו את כתיבתם בסוף שנות השלושים ובשנות הארבעים.הכרך הבא - האמור להיות האחרון - ידון בסופרים הלא ריאליסטים שיצירותיהם החלו להופיע בתקופה הנדונה....

20.
21.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית. בכרך זה שני חלקים. החלק הראשון כולל את המודרנה בסיפורת העברית בין שתי מלחמות עולם. מסתבר, שהמודרנה לא היתה יתומה בשנות העשרים והשלושים ושהיו סופרים מודרניים גם מלבד עגנון וגנסין. המודרנה העברית לא נולדה באמצע שנות החמישים, כשם שגם לריאליזם של שנות הארבעים אבות בשנות העשרים והשלושים. בחלק השני נעשה נסיון לראות את הסיפורת העברית של ארבעים השנים האחרונות מנקודת ראות כוללת, בבחינת מבוא. הכרך הבא עתיד להראות את היוצרים של תקופה זו, תוך דיון מפורט ביצירותיהם....

22.
23.
24.
25.
26.
27.
28.
פרופסור גרשון שקד, גדול חוקרי הסיפורת העברית בזמננו, נולד בוינה ב-1929, עלה לארץ ב-1939, ונפטר בירושלים בסוף 2006. הוא פרסם למעלה משלושים ספרים, רובם בחקר הספרות העברית החדשה. ביניהם מונוגרפיות על מנדלי ועגנון, ספר מכונן על סיפורת "הגל החדש", מפעל מונומנטאלי בחמישה כרכים שהוקדם לחקר "הסיפורת העברית 1880-1980", והספר "זהות", שעניינו בחינת סוגיית הזהות היהודית בספרים שרובם לא נכתבו בעברית. את הספר תמונה קבוצתית, המוגש בזה לקוראים, הספיק שקד להכין בשנת חייו האחרונה, ובו איגד בכפיפה אחת מאמרים חדשים עם מאמרים שנדפסו בכתבי עת שונים אך נערכו כאן מחדש. המאמרים מצביעים על תהליכים רוחניים שונים שפקדו את החברה היהודית בתקופת המדינה, כפי שהם משתקפים בתרבות ישראל ובספרותה, ובראשם התמורות שהתחוללו ביחס אל סמלי יסוד כמו ירושלים, הכותל ומצדה, וביחס אל התנ"ך ואל המסורת הציונית. הספר כולל פרקים העוסקים במחזה ובמשחק התיאטרוני כדרך להידברות תרבותית בישראל, פרקים העוסקים בתופעות חברתיות ותרבותיות, פרקים מונוגרפיים, פרק מקיף על יצירות אוטוביוגרפיות וסמי-ביוגרפיות שראו אור משנות השמונים של המאה העשרים ועד לראשית המאה הנוכחית, פרקים שעיקרם ביקורת הביקורת הספרותית, משמאל ומימין. פרקי תמונה קבוצתית מאופיינים בתווי ההיכר של כתיבתו המחקרית של שקד: הם מעמיקים ומשכללים את הדיון בספרות העברית, על מופעיה הצורניים המיוחדים, ובתוך כך פותחים צוהר רחב להבנת תהליכים מרכזיים בהיסטוריה התרבותית הקולקטיבית שלנו. כולם מעידים על גישתו של חוקר מעורב, החותר בה בעת לראייה מקפת של החומר הנחקר, על יסוד החדירה לפרטי פרטיו, לביסוס עמדה רגשית, פוליטית ותרבותית ברורה ומחויבת....

29.
30.
31.
מגמתו של הספר להחזיר אל מחזור הקריאה והחיים סופרים קלסיים כמנדלי, עגנון, ברנר וביאליק. כיום אפילו חיי המדף של ספרות שרק אתמול נולדה קצרים מאוד, קל וחומר ספרות קלסית שנעלמת מעיניהם ומאוזניהם של מרבית הקוראים.
הסופרים המרכזיים אשר להם הוקדשו המחקרים בספר הם נכסי צאן ברזל של הקנון העברי, ואילו האחרים (האפרתי וברודס) הנידונים כאן הם אבני הדרך שבלעדיהם לא הייתה הספרות העברית מגיעה לתחנות החשובות שאליהן הגיעה. מורשת תרבותית אינה חומר שאנו מופקדים עליו כארכיונאים בלבד. כל דור חייב לגלות בה פנים חדשות ולבנות אותה מחדש.
כל שיבה לאחור היא התחלה חדשה, ומי שחוקר את העבר מקווה בסתר לבו ש'גם למראה נושן יהיה רגע של הולדת', כמאמר המשורר. מחבר ספר זה נטל על עצמו למלא מקצתה של משימה זאת....

32.
33.
565 עמודיםספר זה הוא ניסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1890-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תכניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן לה בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משחוררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי, לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית....

34.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.בכרך זה שני חלקים. החלק הראשון כולל את המודרנה בסיפורת העברית בין שתי מלחמות עולם. מסתבר, שהמודרנה לא היתה יתומה בשנות העשרים והשלושים ושהיו סופרים מודרניים גם מלבד עגנון וגנסין. המודרנה העברית לא נולדה באמצע שנות החמישים, כשם שגם לריאליזם של שנות הארבעים אבות בשנות העשרים והשלושים. בחלק השני נעשה נסיון לראות את הסיפורת העברית של ארבעים השנים האחרונות מנקודת ראות כוללת, בבחינת מבוא. הכרך הבא עתיד להראות את היוצרים של תקופה זו, תוך דיון מפורט ביצירותיהם....

35.
36.
37.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאפשר לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית. הכרך הנוכחי הוא האחרון בסדרה המבקשת להקיף את היצירה העברית בתקופה האמורה, והוא דן בשורה ארוכה של סופרים שרובם החלו לפרסם מראשית שנות השישים ואילך. בהמשך למבוא, הבא להציג תמונה רב פנית של הדור, מוקדשים פרקים מפורטים לסופרים המרכזיים של התקופה, החל במי שמכונים ע``י המחבר ``המאחרים לפרוח`` (כגון בנימין תמוז ודוד שחר), דרך עוז, יהושע, כהנא-כרמון ובני דורם וכלה ביעקב שבתאי, בן-נר וצלקה. הסדרה כולה היא נכס שאין ערוך לו לשוחר הספרות, לסטודנט, למורה ולתלמיד - ותרומה חשובה ביותר לחקר הספרות העברית בדורות האחרונים....

38.
39.
40.
41.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שינתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.כרך זה ממשיך את הדיון, שראשיתו בסוף כרך ג`, ובוחן אספקטים שונים בספרות העברית של ארבעים השנים האחרונות, תוך התמקדות ביוצרים הריאליסטים של התקופה. בהמשך נידונים במפורט חמישה מן הסופרים המרכזיים שהחלו את כתיבתם בסוף שנות השלושים ובשנות הארבעים.הכרך הבא - האמור להיות האחרון - ידון בסופרים הלא ריאליסטים שיצירותיהם החלו להופיע בתקופה הנדונה....

42.
43.
44.
45.
46.
47.
ספר זה הוא ניסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1890-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תכניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן לה בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משחוררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי, לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.565 עמודים...

48.
49.
פר זה הוא ניסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1890-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תכניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן לה בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משחוררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי, לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית....

50.
ספר זה הוא ניסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1890-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תכניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן לה בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משחוררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי, לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.456 עמודים...

51.
52.
פר זה הוא ניסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1890-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תכניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן לה בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משחוררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי, לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית....

53.
54.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות. המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת-זמנה ובת-זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי-הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש"קהלים" שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין "מסר" חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית....

55.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו. המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאיפשרו לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שינתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית. כרך זה ממשיך את הדיון, שראשיתו בסוף כרך ג`, ובוחן אספקטים שונים בספרות העברית של ארבעים השנים האחרונות, תוך התמקדות ביוצרים הריאליסטים של התקופה. בהמשך נידונים במפורט חמישה מן הסופרים המרכזיים שהחלו את כתיבתם בסוף שנות השלושים ובשנות הארבעים. הכרך הבא - האמור להיות האחרון - ידון בסופרים הלא ריאליסטים שיצירותיהם החלו להופיע בתקופה הנדונה....

56.
57.
58.
59.
60.
61.
62.
63.
64.
65.
66.
67.
68.
69.
70.
71.
72.
ספר זה הוא נסיון לעקוב אחרי הסיפורת העברית במאה השנים האחרונות (1980-1880). המחבר מתאר הן את הרצף והן את התמורות הפנימיות שחלו בה מדור לדור ומקבוצה לקבוצה, וחושף את הגורמים החיצוניים, החברתיים והתרבותיים, שהטביעו את חותמם על נושאיה, תבניותיה, דמויותיה וסגנונה. ההתבוננות היא כפולה - בת זמנה ובת זמננו.המרחק והזמן נתנו בידי החוקר כלי הבחנה שאפשר לו לעמוד על ערכן של היצירות במפה הכללית של הספרות העברית, ערך שלעתים הוא שונה מזה שניתן להן בזמנן ובמקומן - לאמור: דרך הפירוש אינה חופפת בהכרח את דרך הפירוש של ימים עברו. לא זו בלבד ש``קהלים`` שונים קולטים אותה יצירה בצורות שונות, אלא דומה שהקליטה המאוחרת משוחררת הרבה יותר משיקולים חוץ-אסתטיים בני זמנם, שלגביהם היוו היצירות השונות מעין ``מסר`` חברתי. לפנינו נסיון מעמיק ומקיף להתחקות אחר התפתחותה של סיפורת הירואית.הכרך הנוכחי הוא האחרון בסדרה המבקשת להקיף את היצירה העברית בתקופה האמורה, והוא דן בשורה ארוכה של סופרים שרובם החלו לפרסם מראשית שנות השישים ואילך. בהמשך למבוא, הבא להציג תמונה רב פנית של הדור, מוקדשים פרקים מפורטים לסופרים המרכזיים של התקופה, החל במי שמכונים ע``י המחבר ``המאחרים לפרוח`` (כגון בנימין תמוז ודוד שחר), דרך עוז, יהושע, כהנא-כרמון ובני דורם וכלה ביעקב שבתאי, בן-נר וצלקה.הסדרה כולה היא נכס שאין ערוך לו לשוחר הספרות, לסטודנט, למורה ולתלמיד - ותרומה חשובה ביותר לחקר הספרות העברית בדורות האחרונים....

73.
74.
75.
76.
77.
78.
79.
80.
81.
82.
83.
84.
85.
86.
87.
88.
89.
90.
91.
92.
93.
94.
95.
קובץ מסות זה הוא נסיון להבין כיצד התעצב הדיוקן העצמי של החברה היהודית בדור זה על פי מבחר של תיאורים ספרותיים. המחבר עוקב אחר המעבר החברתי מן הגטו המוזהב שבארצות המערב אל התרבות הישראלית החדשה. הוא מנתח את תהליך החילון שעבר על התרבות היהודית בארץ ישראל, בוחן כמה מהנחות היסוד שעיצבו את תודעת היהודי באירופה ובארצות הברית. מסות אחרות מתארות את יחסם של סופרים ישראליים לשאלה הערבית, לשואה ולמלחמת השחרור....






©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ