זה ספר חביב על מקבץ זכרונות ילדות נוסטלגיים ומעניינים. כנראה שזמן ההתרחשות הוא בין סוף 1948 לתחילת 1950. בניגוד ליצירות המופת של יצחק נוי (גבעת האירוסים השחורים, רון וג'ודי, המסמר האחרון ואור ואלכסנדרה), ספר נחמד זה לא נרקם לכדי רומן, הוא אינו סיפור התבגרות, והוא גם לא דן בנושאים חברתיים והסטוריים חשובים. הילדים שבו שקועים בעולם הילדים, למרות שלקורא הישראלי מובן, שעולמם הוא בועה נחמדה בתוך תקופה היסטורית לא קלה.
מלבד היותו של הספר מעניין מבחינת תיעוד ההיסטוריה הווי החיים במושבי ישראל, הוא גם מתעד את שלב יפה בהתפתחות כתיבתו של נוי. הספר ראה אור בשנת 1970 - החמש שנים לפני שהתחיל להקריא מיצירותיו ברדיו וכעשר שנים לפני שהחל להוציא לאור את יצירות המופת שלו.
עוד יתרון של הספר הוא היותר של כל מילה ומילה בו מנוקדת. כך שאם אתם מחפשים ספר כדי לקרוא עם ילד קטן, בקצב של עמוד או עמודים בודדים ביום, הספר הזה מתאים מאוד.
אגב, אל תיבהלו כשתמצאו בספר משפטים אחדים, שהדרך להבין אותם היא להשלים בהם מילה, שכנראה נעלמה מהם בטעות. אני מבטיח לכם, שמספר המשפטים האלו ניתן לספירה על אצבעות יד אחת.







![סיביל [מהדורת 1987]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers0/8485.jpg)


